שכשהיינו קטנות בערבי שישי
אבא שלי היה מושיב אותנו
דפים ועפרונות על השולחן
ותכתבו מי כל השרים בממשלה
אני זוכרת שאף פעם לא נלחצתי
כי תמיד כל השבוע הייתי
לומדת לקראת המפגש בשישי
היה לי חשוב להרשים את אבא שלי
ותמיד הייתי המנצחת ואחיותיי
היו מקבלות על הראש 😈
אגב כשהתבגרתי ויצאנו
לטיולים מבית ספר
תמיד למדתי לילה לפני על
המקום שאנחנו נוסעים אליו
והמדריכים תמיד אהבו
את הידע הנרחב שלי
כבר אז הייתי זונת צומי.
נזכרתי גם שפעם בשבוע
הוא היה בודק את המחברות שלנו
ואם הן היו מבולגנות הוא
היה זורק על השולחן מחברות
חדשות ודורש מאיתנו להעתיק
הכל מחדש ומסודר ומסורגל.
היינו מתעצבנות. כועסות
אבל עושות כפי שדרש
כי לא ממש מתעסקים
עם אבא מרוקאי.
היום אני מעריכה אותו על זה.
הכתב שלי מסודר, למדתי
לחקור בגללו סתם ככה
דברים שלא יודעת
ואולי גם לא נחוצים
אבל הפכו מסקרנים.
הדרך שגידלו אותי
ואיך שאני מגדלת את ילדיי
זה לגמרי שמים וארץ
אבל בגדול אותה מטרה.
לא פלא שאני נשלטת
בתכלס גידל אותי
שולט מרוקאי, לא?
