אז מה יש לנו הבוקר?
אחד כנראה חולה
והשניה כבר בבידוד.
מלא עבודה שמחכה לי
יפה יפה על המדף
בנוסף לצעצועים יתומים
שלא מבינים למה הבוקר
לא ממש נגעו בהם.
הזוי שאין עם מי לדבר
במערכת הבריאות ולא
מאשרים לעשות בדיקה מוסדית
אלא רק בדיקה ביתית
למזלי ובזכות החרדות שלי
יש לי מספר לא קטן של
בדיקות בבית.
גם קטע שבדיקה אחת חיובית
השניה שלילית השלישית שלילית
הרביעית חיובית…
קיבלתי סחרחורת כבר.
אמינות סוג זין וכמו בחיי
קשה לי עם חוסר אמינות
חייבת דברים ברורים
את האמת לפרצוף
( גם אם אקלל אחר כך)
יש לי הרגשה שהרימו
ידיים מול הקורונה
ואנחנו כרגע מתנהלים בדרך
של מה יהיה יהיה
וזה רק מחריד אותי יותר.
יאלללה פלאג ולמטבח
יחד עם מיליון שיחות למרפאה
ולצרוח כמו שצריך על מי שלא צריך
בקיצור,
אמא מרוקאית יוצאת לדרכה
לחסל את כוחות הרשע
חמושה בפלאג ובקצב של העצבים
האטב המשרדי יוצא עוד רגע מהמגירה.
עצבים+כאב= רוגע לכלבה.
תזכורת לעצמי: דווקא היום
את תגמרי יותר מהרגיל.
תרגישי כאילו דפקת את המערכת
או משהו כזה….😊
