לפני שנתיים. 22 בינואר 2022 בשעה 8:27
כאב לי.
ממש הייתי על סף דמעות
משכתי רגע ועוד רגע
וזה הרגיש שנמשך לנצח
הורדתי מצבט אחד
נשכתי את היד
מרוב שזה בער
לא יודעת למה
נלחמתי להשאר
עם השני
בכלל לא עניין אותי לגמור
רציתי רק להגיע לאורות
אורות של כאב
שנותן בי תבונה.
נכנסתי לחדר
עוד תירוץ לילדים
הורדתי את המצבט
השני ודמעה זלגה
הרגשתי כאילו חבטו
בכל גופי ולשניה
חשבתי שזה לא יפסק לעולם
שלחתי יד אל בין ירכיי
ואוננתי את חיי
רק לתת לכאב
להתערבב בעונג
זה היה עוצמתי
מידי בשבילי
לפעמים אני מגזימה!
גמרתי ונשכבתי על ביטני
לא מסוגלת להתרומם.
הרגשתי מלאה ולא
רק בדמות פלאג.
הדמעות זלגו מעט
נשמתי נשימה עמוקה
ליטפתי את שדיי
ויצאתי להמשיך את יומי
והאמת ….
האמת שהרגשתי
הרבה יותר שלווה.
