לפני שנתיים. 25 בינואר 2022 בשעה 11:31
אספתי את הקטן
ונסענו לאמא שלי.
אמרתי לה שקצת
קשה לי לנשום
והיא ביקשה שאבוא
אליה לכמה ימי פינוק
ולמרות שאני לרוב
עם החזות הקשוחה
הרגשתי צורך לחזור
לחדר הישן שלי,
לשיחות עם אמא,
לפינוקים הקטנים
ולאהבה ללא תנאים שלה.
זרקתי לתיק כמה
צעצועים למקרה
שהחרמנות אשר אבדה
לה מהבוקר ( וזה הרבה)
תצוץ לה בחדרי הישן
ובואו נאמר אני גם
מחכה וגם מצפה לה.
הערב היא תפנק
בספינג חם וכוס תה עם נענע
כפרה עליה כבר מתפיחה בצק.
מטוגן תמיד מחמם את הנשמה.
בקיצור,
גם אמא צריכה את אמא שלה
להתכרבל איתה במיטה
כשהיא מקשיבה למחשבות שלי
ומלטפת לי ברוך את השיער.
משובללת ומתפנקת לי
מוד סופה כבר יצא לדרך….
