לפני שנתיים. 26 בינואר 2022 בשעה 17:49
חזרתי הביתה
מהר יותר מהמצופה
אבל חסרה לי הפינה שלי
ובכלל מעשי הזימה בחדרי
ובעצם בכל חדר אפשרי.
רוחות מטורפות בחוץ
ברמה שאי אפשר
לעמוד במרפסת.
והים… מטורף לגמרי
גלים פסיכים ומהממים
אני מתה על זה,
המחזה מרהיב
ולא פחות מרהיב
זה שאוננתי על
מיטתי שלי
ואז על הריצפה
ואז חדר הכביסה.
הרגשתי צורך
לסמן את הבית
אחרי 24 שעות
שלא טינפתי
עם השפרצותיי.
ועוד הישג שחירמן
את הישבן שלי
זה שהצלחתי
לנשוך לעצמי
את הפיטמה.
מאמץ קל וזה קרה
ובחיי שזה היה מספק
וגם גרם לעוד
משחק הכנס הוצא
של הפלאג לחורי
עד ששוב גמרתי
כמו הכלבה שאני
ואל תגלו אבל
זה היה במטבח
( כל כך לא בוגר מצידי)
כמה דקות של דופק מהיר
הקשבה מלאה לחדרי הילדים
אבל הייתי חייבת ששם זה יקרה.
גמרתי כשראשי מוטל על הכיור
וברחתי ישר למקלחת
עם פלאג ביד שלי.
שם שאלתי את עצמי
מה יהיה הסוף איתי?
אז התחלתי לסטור לדגדגן.
אמרתי כבר שאסור
לי לחשוב יותר מידי…
