הילדה בדרך הביתה
ושלחה לי את השיר המצורף.
מתבגרת אני מבינה
אבל כמה פאקינג אפלה
יש בגיל ההתבגרות?
זוכרת את עצמי בבית
של המרוקאי שומעת
דור מזויין של אביב גפן
ואת העשן שיצא לאבא שלי
מהאוזניים והצרחות שבאו
אחר כך…
לכן במצבים כאלו
אני מחדירה פלאג אכזרי
וויברטור שנבלע בתוכי
עם שלט בכיס החלוק.
חשוב להתמודד עם
קושי בקושי גדול יותר
( חכם סיני או אפגני אמר).
תקשורת בסיסית בלי
להכנס לפרטים ועדיפות להנהון
כי על כל מילה שאומר אקבל
מטר של כמה החיים קשים
וראבק המתוקה עוד לא בת 16
( אם הייתי אומרת את זה
לבטח הייתה נעלמת לחדרה לשבוע)
בקיצור, הכי טוב להנהן עד כמה שאפשר
לא לפלוט מילה לא במקום ( קשה קשה)
וללכת לחדר השינה
לזיין לעצמי את הצורה
ולהרגיע את המרוקו
בגמירה טובה ואם תבוא
השפרצה זה בכלל יהיה נפלא 😈
עמוס רולידר היקר
עצה בחינם לספר הבא שלך 😅
עדכון:
אחרי שמיעה נוספת
אני דווקא מתחילה לאהוב את השיר 🤷🏻♀️
