סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חוLמנית

רק כותבת
לפני שנתיים. 8 בפברואר 2022 בשעה 19:04


החלטתי לזרום

מדברים כבר חודש

אני מכושפת

וכל שמפנטזת

זה להיות לרגליו.

קבענו להיפגש

בבית קפה קטן

לבדוק כימיה ראשונית

לפני שאמסור לו את גופי.

התיישבנו והוא משך

את הכסא שלי קרוב אליו.

הוא מסתכל עליי ולא

ממש מדבר. בתכלס

דיברנו כל כך הרבה

וכל מה שנשאר

זה רק מעשה אחד

שיוביל להרבה מעשים

ורצוי מגונים.

ידו נשלחה על ירכי

והוא צבט צביטה חזק

כמו בודק עד כמה גבוה

גופי יקפץ.

וקיפצתי.

ברכי נחבטה

תחת השולחן.

הוא מבקש ממני

להוציא את הפלאג

מהתיק ואני מניחה לו

אותו על הברך.

הוא רוכן מעליי

מרגישה את ידו

חודרת את הטייץ

בעדינות ופראות יחד

והוא דוחף לי את הפלאג

במכה אחת לא יבשה

כי רטיבותי זלגה

אל החור בין ישבניי.

יבקש לחכות

לו בשירותים

ושם הוא יפשוט את הטייץ

עד לברכיי

ישלח יד מלטפת

אל הכוס הנוטף שלי

יחדיר כמה אצבעות

ואז ידחוף אותן לתוך פי.

15 שעה את נשארת ככה

הוא פוקד והולך לו.

משאיר אותי מיוחמת

אך יודעת בגוף ובנפש

שאני כבר שלו.

 

 

בא לי כזה.

ממש כזה.

עכשיו כזה

והרבה זמן לא היה לי כזה.

כזה אמרתי!

עכשיו נשאר רק ליישם

כפרה עליי קשה כמו סלע!


ים לכי לישון

חלאס עם פנטזיות להיום!!!

 

 

הלן הדוב - חלומות לחוד ומעשים לחוד
לפני שנתיים
ה דום שלך​(שולט) - מחשבה יוצרת מציאות
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י