בוקר לא משהו
התקף חרדה קל
תקף אותי ואני
מנסה להחליק את זה
כאילו לא היה
אבל הוא היה
והוא עיצבן
והוא הכעיס
והוא זרק אותי אחורה
למקום שלא אוהבת להיות בו.
אז חזרתי איכשהו לנשום רגיל ( מינוס)
נכנסתי למקלחת קרה
התכרבלתי בתוך החלוק
ולא רואה את עצמי
יוצאת מהבית לבני אנוש
על אף פגישות מתוכננות.
שמתי גומיה על היד
רק שתהיה לביטחון
מידי פעם מושכת אותה
ואז זורקת על העור
וזה מרגיע אותי.
פסיכית משהו.
מרגישה שצריכה לישון
איזה שעה להתאפס על עצמי
אבל לא מרשה
לעצמי להיות למטה או במיטה.
סמממאק אז פעלה האזעקה
והשומר דפק בדלת
למה את כזאת היסטרית?
יודעת שהחרדה החברתית
שלי לרוב רדומה אבל מידי
פעם מתעוררת ונוגסת לי בנשמה
מערערת את החזקה שאני.
הולכת לדחוף פלאג
להצמיד מצבטים לשדיי
להתערפל מכאב ועונג
ואז לנשום. לנשום עמוק
להשתחרר מכל הלחץ הבוקר.
אין, רק סטירה טובה
מאפסת כמו שצריך
כלבה שלרגע אבל
רק לרגע קט
איבדה את כיוונה!
לא יודעת גם למה השיר הזה
קפץ לי פתאום…
דביקה משהו 🤢
