לפני שנתיים. 14 במרץ 2022 בשעה 14:02
פסיכי לגמרי.
רגע אחד אנחנו
יושבים בסלון
אני שותה קפה
והקטן אוכל תפוציפס
פתאום הוא מוציא רעשים
תופס את הצוואר שלו
והוא פשוט נחנק לי מול העיניים.
לקח לי רגע להבין מה קורה
והוא כבר התחיל להחליף צבעים
כופפתי אותו והתחלתי
לטפוח לו על הגב
השניות הכי ארוכות בחיים שלי
בהם שכחתי כל קורס
עזרה ראשונה שלקחתי בחיי
ואז הוא השתעל ופלט חתיכות
צ׳יפס מהפה.
הוא נרגע מהר
ואני עמדתי המומה
לא הצלחתי להוציא מילה.
ברחתי לחדר ובכיתי
בכי כל כך חזק
רגע אחד הכל היה בסדר
ופתאום הילד בסכנת חיים
כל החרדות שלי צפו
התחלתי לדמיין את
הנורא מכל על הכל.
יצאתי חזרה לסלון
חיבקתי את הקטן
שלא הבין למה
אני לא משחררת
אותו מידיי.
בחיי שירדו לי
עשר שנים מהחיים
בעשר שניות.
צריכה חיבוק
מוחץ עצמות שכזה…
