לפני שנתיים. 28 במרץ 2022 בשעה 3:50
חזרו לי סיוטי הלילה.
אותם הסיוטים שליוו
אותי כמה שנים
אך נעלמו בשנה האחרונה.
הילדה העירה אותי
באמצע הלילה
קפצתי ובטעות דחפתי אותה
היא נבהלה. אני נבהלתי.
כולי הייתי שטופת זיעה
הרגעתי אותה וליויתי
אותה אל חדרה.
לא הצלחתי להרדם חזרה
גם כעסתי על עצמי
שהבהלתי אותה ככה.
יושבת עם חלב חם
מנתחת כל מה שזוכרת
בחלום על אף שנותח
כבר הרבה בעבר
ויש בי פחד שוב
לעצום עין בלילה.
הכל בסדר איתי
אני מרגישה בשיא שלי
מאושרת והילדים מאושרים
שום טריגר ושום בטיח
ושוב הם חזרו
אלו שתקופה ארוכה
פחדתי לישון בגללם.
אין מצב שנותנת לזה יד
זה לא ישבש אותי שוב
ובכל זאת יודעת כמה
אני קטנה למולם
כמה אין לי שליטה למולם.
אולי אלו הפיגועים שצצו
ומגבירים את החרדה.
לא יודעת כבר …
קצת משתבללת לי.
