לפני שנתיים. 28 במרץ 2022 בשעה 21:36
קצת אחרי חצות
ציפיתי כבר להיות
בתוך חלום.
אבוש לא חש בטוב
אז נסענו יחד למיון.
יושבת כאן כבר
כמה שעות.
מקללת את הרגע
שלא דחסתי פלאג לתיק.
אני כל כך עייפה
שאשאר כאן איתו
עד מחר בבוקר
כי מעדיפה לנמנם
על כורסא מאשר
לעלות על ההגה עכשיו.
מכה אחר מכה
באמת מרגישה
שההוא שם למעלה
מעמיד אותי במבחנים
ואני לא נופלת
אולי בוכה
ואולי כועסת
אבל כנראה לא סתם
הוא לאחרונה נפל עליי
ויודע שאני יכולה
להכיל בטוב את הרע
