בהקשר לחרדה שלי
והחלום שכתבתי עליו בבוקר
בדיוק על זה יש לציין!
עכשיו היא בשיאה
חרדה מוחלטת
עוטפת אותי
כי הילדה בדיוק
באוטובוס בדרך
מתל אביב.
אני כל כך כועסת
על עצמי שנתתי
לה ללכת אבל לא
יכולתי להעביר לה
את החרדה שלי
אז שיחררתי.
עכשיו לא אנשום
עד שהיא תיכנס בדלת
והלב שלי מרגיש
שעומד לצאת ממקומו.
זה לא עושה לי טוב
הפחד הזה שלי
לתת להם לצאת מהבית
קיים אצלי גם בלי פיגועים
אני מרגישה
שלא מצליחה לנשום
אבל זה לא מתאים
כי לא רוצה להלחיץ אותה.
הרצון לעשות מה שצריך מולם
לעומת היכולת שלי לשלוט בחרדה עליהם
זה עולם ומלואו וקשה מנשוא.
בבקשה תגידו שאני היסטרית
ושלחו סטירה מצלצלת
ואם אפשר גם בעיטה בתחת
שתפגע בפלאג ותחליף את
החרדה בכאב מענג….
וחיבוק.
חיבוק מוחץ
שלא יתן לי
להמשיך להתהלך כאן
מצד אל צד ללא הפסקה.
היא חזרה עכשיו!
לי אין אוויר
נועלת אותה בבית
עד להודעה חדשה.
הלך לי חמישי שלי
אחזיר את הפלאג
ואפעיל את הסגלגל
על מנת להחזיר שלווה
לגופי ונפשי.
