ישבנו בבית קפה בחוף
הוא שלח אותי להחדיר
את הפלאג בתוכי
ועל אף שהיה כבר בתוכי
הלכתי בשביל כמה רגעים
לדעת אם מתמסרת למה
שהולך לקרות אבל בכל כולי.
ואכן השלמתי עם זה
וחזרתי אל השולחן.
הוא נצמד אליי
וישר שלח יד לבדוק
אם הפלאג עליי
תוך כדי שמסובב אותו בתוכי
ונותן לי סטירה על הג׳ינס
כאומר: שלא תעזי להרטיב לי.
שוב הוא מקים אותי
הרי לא רוצה שידחוף
לי את הסגלגל בפומבי
אז אני הולכת לשירותים
מחדירה ומסדרת
אותו כמו שצריך
חוזרת לשולחן
ומגישה לו את השלט.
הוא קם והולך לשבת מולי.
לחיצה על השלט
וגופי קפץ לו.
תשלטי בעצמך
מבטו אומר לי
אני מתיישרת והוא
מגביר את הרטט.
בובת מריונטה אמיתית
נעה למגע אצבעותיו בשלט.
מבקשת לגמור ששולחת
יד בין ירכיי אך הוא מתרומם
מתיישב צמוד אליי
מחבק אותי וידו נחדרת
מתחת לגופיה
אצבעותיו העבות והארוכות
מסובבות חזק את פטמתי
הכאב חד ואינני יכולה
לעצום עיניי ומביטה בו
מתחננת לגמור בדממה למולו.
תשפריצי הוא דורש
שידו מכסה את משולש תשוקתי
אני רוצה להרגיש אותך נוזלת,
את הג’ינס ספוג בטינופת שאת.
ואני. אני הבובה. משפריצה
וזורקת ראשי על כתפו
מסתירה את הסערה
המתחוללת על פניי ובתוכי.
הוא תופס את ראשי
נושק לי במצח
ופשוט קם והולך.
רצה.
לקח.
אני שבויה שלו
מעכשיו ועד עולם.
דייט ראשון כזה בא לי.
בלי מניירות ושיחות
על הא ודא.
נו בחייאת.
הרי לא בשביל
זה התכנסנו, לא?
