לפני שנתיים. 23 באפריל 2022 בשעה 8:38
אנחנו יושבים בחורשה
ומשפחה שיושבת לא יותר
מדי קרוב, פשוט לא נותנת מנוחה.
צרחות צעקות
עומר אדם ברקע
ילדה שמרימים לה
על יכולות השירה במיקרופון
ובחיי שהקול הוציא נחשים
ממסתורם.
מצד אחד אני מסתכלת עליהם
והם נראים מלאי שמחה
אבל מצד שני קשים לעיכול.
חשבתי לעצמי שהלוואי
שהייתי טיפונת חסרת מודעות
אולי הייתי מאושרת יותר
אם לא תמיד הייתי חושבת
על איך זה נראה מהצד.
ואני, אני שוכבת על המזרן
לאונרד כהן בפון
סיגריה מלאה בטוב
וקפה שחור חזק.
הקטן חוקר יצורים בטבע
הילדה קוראת את הספר
התשיעי שלה מתחילת החג
השאר מקשקשים על הא ודא
ואני תוהה מתי המרוקאית
הפכה לפולניה?
אההה ובא לי ביס בפטמה.
איך הלכתי בלי פלאג?
נהייתי פתאום רעבה
וזה יכל להיות מעניין….😈
