ראיתי אתמול כתבה על אריק איינשטיין
סרטונים שצבי שיסל צילם בעבר.
אריק כל כך אהב את העבר
והיה לו קשה להתמודד עם הקידמה
זה הזכיר לי כמה הייתי רוצה
להיות שם בזמנם
חלק אכן חוויתי אבל לא להרבה זמן.
בלי פלאפונים
עם רדיו וקלטות
עם רביצה בסיני
עם סיגריה מלאה בטוב.
הכל רץ מהר מדי היום
כל שעה מחליפים פלאפונים
מוזיקה היא גם כבר לא אותו הדבר.
אני זוכרת שהייתי מחכה
ליום הזכרון ברדיו
בשביל להקליט מוזיקה שקטה
זה היה כיף לא נורמלי
להכין קלטות שמיעה
ולא פלייליסט מתוחכם כיום.
לפעמים בא לי לצרוח
תעצרו הכל
קחו רגע לנשום
להריח את הסביבה
לפני שמחליפים אותה
במשהו מפותח יותר.
טיק טוק שמיק טוק
פייסבוק ואינסטגרם
כל השיט הזה שחדר
לחיים שלנו כמו מחלה
ואני גאה כי לא משתמשת
בשיט הזה ואפילו עדיין
מצלמת את הילדים
ומפתחת את התמונות
לאלבומים של פעם.
יש בי געגוע לפשטות שהייתה
שגם כשקיבלתי נעלי ספורט
בירושה מאחותי הגדולה
הייתי מאושרת ושמחה.
בוקר טוב וזה
