אני עם המון במחשבות
על מה נכון לי ומה לא
והגעתי למסקנה שהצבתי
חומות כל כך גבוהות
שקשה לשבור אותן.
הלבד הזה מחדד בי
את הצורך להיות יחד.
הכי קל לי לדחוף פלאג
אבל אין כמו הזין שלך בתוכי.
יודעת להכאיב לעצמי
אבל זה רחוק מכאב
שאחר מעניק לי.
ויש רגעים כמו עכשיו ממש
שבא לי פשוט לשמוע אותך
שולח אותי לחדרי
לדחוף פלאג עוצמתי
וזה עצום יותר מאשר
אני מחדירה ביומיום שלי.
התחושה של להיות צעצוע
היא לא אמירה מצחיקה
אלא באמת מה שהנשמה
שלי ממש ממש זקוקה.
מתחילה אט אט לשבור
את החומה. להיות יותר
אני ובלי המגננות שלי
וזה מפחיד רצח
כי בגדול גם מפחדת
מהטוטאליות שלי.
ברגע שאני שלך
מבחינתי אני זה אתה
כי כל מה שתרצה אעשה עבורך.
מפחיד משהו.
אהההה והפלאג הורוד
ניהל איתי שיחה
שנעלב מהשלוקים
שדחפתי במקומו
אבל הסברתי שהייתי
חייבת את הכאב יותר
חזק מהרגיל והוא הבטיח
להפתיע בפעם הבאה 😉
יאלללה יוצאת לדרך חדשה
עדיין עם פלאג שאני החדרתי
אבל עם הרבה יותר תעוזה
ושיהיה לי בהצלחה ☺️
אני מרגישה שאני מוכנה.