היום כשהייתי בבריכה
ישבו קבוצה של חברים
ממש קרוב אליי
הייתה שם אישה
כנראה בתהליך גירושין
אבל משהו אכזרי.
היא ישבה שם ומספרת
לכל מי שמוכן לשמוע מחבריה
איך היא עושה צרות לגרוש שלה
עורכי דין, הקלטות, לא מוכנה
שיראה את הילדים כי הוא מהמר
ועוד מיליון דברים היה לה לומר.
אני ככה הקשבתי מהצד אבל הכי
כאב לי שהבת שלה בת 10-11 לדעתי
ישבה במיטת שיזוף ליד ושמעה הכל.
היה בי צורך אימהי לעטוף אותה
כאב לי שהיא צריכה לשמוע
את כל הרעל על אבא שלה
וזה בכלל לא משנה מי צודק
זה פשוט לא צריך לקרות.
מבחינת כל מי שהיה מסביב
זה היה כמו האח הגדול
היא הייתה ממש קולנית.
כל כך רציתי לקחת אותה לצד
להסביר לה שמה שהיא עושה
מול הבת שלה זה לא נכון
אבל לא התערבתי בדיוק
כפי שהחברים שלה כביכול
לא עשו או הזיז להם בכלל.
עד עכשיו יש לי בראש את
התמונה של הילדה מכווצת
עם הפלאפון ביד ואוזניים לשיחה
ויש בי ביכסה קצת שאולי באמת
הייתי צריכה לומר לאמא משהו
הרי חצי בריכה שמעה אותה
היא הכניסה אותנו לעולם שלה
מצד שני טוב שלא אמרתי כלום
יש לי הרגשה שהיא הייתה
זורקת עליי בקבוק לראש
אם זה מה שהייתי עושה.
לא מבינה למה להכניס
ילדים לסבטוחה
של הורים בהליכים ובכלל.
כשאני התגרשתי בהתחלה
המגורש גם היה קצת נקמן
אבל אני חושבת שזה שלא
שיתפתי פעולה או התנהלתי כמוהו
החיים שלנו הרבה יותר שפויים עכשיו
והוא לבד הבין שמה שקורה ביני לבינו
אין שום סיבה שיחלחל לילדים.
תאהבו. תיפרדו
אבל תמיד תזכרו
שילדי האהבה שלכם
תמיד יהיו ילדי האהבה שלכם
לא משנה עד כמה אתם כועסים
נקמנות פוגעת בילדים
בבקשה אל תפגעו בלי לשים לב
באוצרות הללו.