סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חוLמנית

רק כותבת
לפני שנתיים. 23 ביולי 2022 בשעה 22:01

 


איזה מופרעת אני

באמת מופרעת.

הילדה יצאה עם חבר

ואני גמורה מעייפות

אבל עד שהיא לא תחזור

אני לא אצליח להרדם.

לפחות אם יכולתי לאונן

זה היה מעביר לי את הזמן

אבל בינתיים הפלאג רק

רומז לי שהגוף דורש זעזוע

השפרצה עמוקה מבפנים

ועל כל הרצפה שלי.

 


והכי מצחיק שהיא תבוא

ואני אשחק את עצמי ישנה

שלא תדע שחיכיתי לה.

 


סמאאק בא לי ויברטור קשוח

על הדגדגן ולגמור פעם אחר פעם

גם יש בי כמיהה עצומה

שכבר שבוע וחצי איתי

למצוץ את איברך 

ואז תגמור לי בפה

ואלגום אותך

ואז למצוץ ולהעמיד אותו חזרה

ואז שוב תגמור אבל על כל 

הפנים שלי. ככה בכוונה.

 

הצום הזה מגמירות

קשוח משהו

הרעב למצוץ הפך להיות

חזק ממני…

 

 

 

 

yakibar - ילדת יום הולדת🎂 מהממת.
חשבתי רק אני ער עדיין🙄.
קראתי עכשיו את כל הפוסטים האחרונים שלך ☺ ולא ידעתי אם להתמקד בכתיבה או בתמונות כי שניהם מחרמנים😂😂😂.

לפני שנתיים
ים ים 1980​(נשלטת) - אני ערה כי מחכה למתבגרת.
בחיי שהיא מעלימה שנים מחיי מרוב דאגה
והיא למזלי ילדה טובה ורק אני חרדתית
לפני שנתיים
yakibar - מכיר את הבעיה.
אצלי דוקא הבנות הן האחראיות יותר.
הבן שלי הבגיר הכי מחרפן אותי וגורם לי לא לישון בלילה.
אני זוכר שפעם אחת את חיכית לה עד שהיא חזרה ונרגעת😎.
בשורות טובות יקירתי ולילה טוב☺
לפני שנתיים
yakibar - הבנות אחראיות יותר על פי רוב
לפני שנתיים
רגעים של בריחה​(אחר) - אין על הנחישות וכוח הרצון שלך.
לפני שנתיים
CharlieI{Lotus} - תמיד נעים לקרוא איך הצורך והרעב משפיעים עלייך.
את מהממת ככה, כשאת כל כך צריכה להרגיש את זה, ובכל זאת מתאפקת.

מעניין איך יהיה לך כשתתני את ההחלטות על הגמירות שלך בידי אותו אחד ויחיד.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י