קצתי עצבנית.
המגורש התקשר בענייני עבודה
עוד לפני שפקחתי לגמרי את עיניי
ובלי לומר בוקר טוב.
גם הקטן מעצבן
לא מעט כי הוא משועמם
אפילו הקפה של הבוקר
הוא לא נתן לי לשתות
בשלווה במרפסת.
יש לי היום תור לקעקוע
ובחיי שרק זה מצליח
להרגיע אותי כרגע.
בא לי הכאב העדין הזה
ההרגשה כאילו מכבים
עליי סיגריה או קופסא שלמה.
אני אוהבת את הצליל כשהוא
מתחיל לקעקע וברגע שנוגע בעור
אני בסוג של אופוריה טובה.
אופוריה שזקוקה לה נורא.
בכלל אני חושבת שהבוקר
זה היה הכרחי לי להתעורר
כשאתה חדור אליי באנאלי
ומעיף לי את הכר מהראש
ועוד לפני שפוקחת עיניי
תדביק לי סטירה מצלצלת אחת
ואז רצף סטירות שהפנים שלי
ינועו מצד לצד ללא הכרה.
ואם אפשר תחנוק אותי
מתגעגעת להרגשה
שעוד רגע מאבדת הכרה
והריחוף שבא עם זה
כולל הסטירה שמחזירה
אותי לאדמה.
כל הגוף שלי מגרד הבוקר
יש בי כמיהה אדירה
שאני לא בטוחה כמה
אוכל להשאיר אותה
על אש קטנה 😈
