לפני שנתיים. 6 באוקטובר 2022 בשעה 9:46
הדם היום זורם לי הפוך
אני עצבנית ומעצבנת.
מילה אחת לא במקום
ואני תוקפת כמו כלבת תקיפה
אבל לא מאולפת.
לחנך ילדים שהתרגלו לשפחה
או לחנך מגורש כשאת עושה לו
הכל כבר עשרים שנה
זה קשוח וכנראה לא משהו שיצליח
אז כל כמה זמן המרוקו משתלט עליי
ואני יורה חצים לכל הכיוונים
ותוך כדי עובדת, מנקה ומבשלת!
בא לי חופש לבד עם עצמי
ארבע קירות והצעצועים שלי
לאכול ולשתות ואז לאונן
לישון ולהתעורר לעוד גמירה.
בלי להיות מכילה ומבינה
רק אני עם עצמי והשלווה
שאני מפיקה לגופי.
וזה עוד לפני שהתחיל
חופש סוכות שאני מארחת
את האומה כולה והקטן
בחופש שלא נגמר!
מדינה מחורבנת יש לנו
חודשיים חופש גדול
ואחר כך מזיינים אותנו
עם שלל חגי ישראל
מרגישה שצוחקים לי בפנים
וחוץ מבסשן אכזרי
אני לא אוהבת את זה בכלל 🙃
