לפני שנתיים. 12 באוקטובר 2022 בשעה 8:28
בוחרת לקרוא לזה
בלוז של החגים
משהו קטן שיעבור
כשאחזור לשיגרה.
מסתובבת עם ביכסה
אבל מחייכת לילדים
כועסת מבפנים
וצוחקת מבחוץ
כל כך לא אוהבת את זה
אבל אף אחד לא שאל לרצוני.
ולא בא לי לצאת מהבית
לא בא לי לראות אנשים
גם אין לי הרבה מילים
מרגיש לי שיום שלם
עובר ואני רק עצמי.
מה שמחדד את הבלוז שבי
זה שאני לא מאוננת בכלל
פשוט אין לי חשק לזה.
תכלס שום דבר קיצון לא קרה
אני פשוט במוד השתבללות מטורף
אנטי אורחים ומשפחה מורחבת
תנו לי את השקט שלי!
מסוכן המוד הזה
וחייב לעבור מהר
שלא אכנס למרה שחורה.
אפילו הכלב נדבק אליי
הוא לא זז מטר ממני
כי הוא דואג לי
כן, יש לנו קשר שכזה.
יאלללה שיעבור כבר
אני מתגעגעת לעצמי 😔
