יש לי כאב בטן
משהו נפשי לדעתי.
חופש גדול, חגים
פציעה של הקטן
ואני קצת על הקצה
כי אין לי את הזמן
הזה של הלבד
ללכת לשבת בחוף
לטייל קצת עם עצמי.
מרגישה חנק שגורם
לי לכאב בטן חזק.
אני לפעמים לא זוכרת
איזה יום אני מרוב
שהכל כאן בבית מבולגן.
לא זוכרת מתי הייתה
לי שעה אחת לבד
במשך היום.
וכן אני יודעת
שאלו החיים
ודברים קורים
אבל קשה לי
הנשימות שלי כבדות
אני מתחילה את הבוקר
בציפייה שיהיה כבר לילה
ושאוכל להתבודד לי קצת
זה נורא ואיום להיות
עם הרגשה כזאת כל היום.
אני גם בריב עם המגורש
מרגישה שאני עושה הכל
והוא חי את החיים כמו מלך
אני מודה שמדובר בקנאה טהורה
הוא לא מצליח להכיל את זה
הוא כמו ילד קטן שעף על עצמו.
אני מקווה שבשני הקטן יחזור לגן
ואני אט אט אאסוף את שפיותי.
גם הצום מגמירות לא עושה לי טוב
נראה לי שאפסיק אותו לטובת
השקט הנפשי שלי.
זהו. פרקתי.
לפחות יש לי את הבלוג
שמשחררת בו הכל
ואתכם סובלים בשקט
את השטויות שלי ❤️
