מאז הסילבסטר
פיזית אני לא חוזרת לעצמי.
קיבלתי גם מחזור היום
כך שבכלל בא לי
להיות דבוקה למיטה.
במחזור אני הכי מתפרעת
עם הפלאג, אפשר לחשוב
שבימים רגילים אני עדינה 😂.
אני במוד כזה של השתבללות
במיטה וכפיות אנאלי.
אלו רגעים שאתה חסר לי
שבא לי להתעורר
כי חשה את הזין שלך
כבר דוהר בחורי האחורי.
הייתה לי שיחה עם
הפסיכולוגית שלי היום
על הסיבה שכל כך קשה
לי לתת למישהו להתקרב
לעולמי ואליי וגם למה אני
נורא מתקשה בלהתמסר?
אני מפחדת מהמסירות שבי
האם יש אחד שיכול להכיל
את הנתינה המוחלטת שלי
את הלב שמוציאה מתוכי
ומגישה לך על מגש זהב.
ופאאאק זה מפחיד
והזמן רק עובר לו
ואני פחות או יותר
מרחיקה דברים טובים מחיי.
השיחה נגמרה מהר מרוב
שהיה לה מה לומר וגם לי.
אני לומדת להכיר את עצמי
כך היא אומרת
ולא דרך גבר אלא דרך עצמי.
וזו דרך לא קלה אבל בסוף
בסוף אזכה לתת את עצמי
לאחר כמו שיודעת וכמו
שבינינו אני כמהה.
חפרתי.
