קשה לי
אני מסתירה את
זה יפה יפה
אבל קשה לי
בלי מגע של גבר.
נוגעת בעצמי כל היום
גומרת עשרות פעמים ביום
ובכל זאת ובמיוחד בחורף
מתחשק לי להיות עטופה
מוגנת ובטוחה באנאלי כפיות.
לפעמים אני כועסת על עצמי
מה כל כך מסובך
בלתת את עצמך לאחר?
אבל אחרי שנפגעים פעם אחת
בונים חומת מגן שלא נותנת
לאף אחד לחדור אליה.
הייתי רוצה שיהיה לי יותר
קל ואוכל להתמסר
כמו שיודעת ואוהבת
הייתי רוצה סשנים
כמו בעבר
סשנים של כאב
סשנים של תשוקה.
סשנים של אהבה טהורה.
גם החיים שלי כל כך
מושלמים בעיניי
מינוס בן זוג כמובן
ולהכניס מישהו לחיי
מפחיד אותי נורא.
הייתה תקופה שניסיתי
סשנים חד פעמיים
אבל זה לא ממש עבד
גם לא הרגשתי טוב עם עצמי
כי בסשן יש עומק
עומק שנבנה לאט לאט
ואני לא אחת עם מילת ביטחון
כשאני שלך, כל כולי שלך
אין דבר שתרצה
ולא אעשה עבורך.
אולי בעצם הטוטאליות שלי
מפחידה אותי?
הימים הללו הקרירים
הייתי רוצה שיהיה את
האחד שיכנס בדלת שלי
ונממש את הטירוף
שמתחולל בתוכנו
חום גוף חסר לי
כאב עוצמתי חסר לי.
פאקקקק אני חייבת
להיות יותר אמיצה
ולשחרר קצת את
האישה החזקה שאני
לשבור את החומות
ולתת לנפשי וגופי דרור.
פתאום בא לי לגעת בעצמי
לעצום עיניים ולדמיין
אותך נוגע בי.
כל כך אוהבת לשכב
על המיטה בלי לזוז
(ואין צורך בלקשור
כלבה ממושמעת)
כשאתה בגופי
עושה כרצונך.
( מיומנה של כלבה מרוקאית)
