לפני שנה. 28 באוקטובר 2023 בשעה 16:44
אני נלחמת עם עצמי
מחר הקטן אמור
לחזור לבית ספר
וזה שבוע אחרי כולם
כי פחדתי לשלוח אותו
מצד אחד צריך להתחיל
עם שגרה חדשה
מצד שני אני רוצה
אותו קרוב קרוב אליי.
כל השבת אני מוטרדת מזה
יודעת שהוא כבר משתגע בבית
ובכלל חשוב שתהיה לו חברה
כי לרוב זה אני והוא לבד.
החרדות שלי קיבלו צורה אחרת
חרדה קיומית ולא חברתית
ואם ואם ואם
זה מה שיש לי בראש
אוףףףףף
רוצה להתעורר
ולהתבשר שהכל
זה חלום נורא שעבר
רוצה להרגיש בטוחה
ויש לי אחריות גדולה
לשמור על ילדיי
אז הכל הרבה יותר מסובך לי.
ולחשוב שלפני פחות מחודש
מה שעניין אותי זה כמות הגמירות שלי
עכשיו אני לא מסוגלת לגעת בעצמי
קשה לי להתענג ולא בא לי בכלל.
כל מה שאני רוצה זה חיבוקים
ממש כמו ילדה קטנה
להיות עטופה.
מקווה שאתם בטוב
עד כמה שאפשר כמובן
מקווה שאתם מוגנים ובטוחים
והלוואי שנדע ימים טובים יותר
אני
