לפני 11 חודשים. 17 בדצמבר 2023 בשעה 11:13
הגענו לתמוך במשפחה
שאיבדה את היקר מכל
תהלוכת הרכבים נעה
באיטיות ומצידי הכביש
לאורך כל הדרך לבית העלמין
אנשים עמדו עם דגלים
בני נוער מטובי ילדינו
מוחאים כפיים ומניפים
את הדגל גבוה גבוה.
בכיתי כל הדרך
נהגתי שעיניי כבר
כאובות מדמעות גדולות.
הגענו לבית העלמין
אין קורע מזה
אבא אומר קדיש על בנו
האם צורחת את נשמתה
הרגשתי לחץ בחזה
בהתחלה חששתי ואז הבנתי
שהלב שלי פשוט נקרע לאיטו
מהכאב והשכול שסביבי.
מתי זה ייגמר?
מתי נפסיק לקבור את
הילדים הטהורים שלנו?
אני יושבת עכשיו
מחוץ לבית הספר
של הקטן ובוכה
זה כבר בכי חרישי
הגוף כולו חסר תחושה
איך ממשיכים את היום
כאילו דבר לא קרה?
יהי זכרו ברוך
ואם יש אלוהים שם למעלה
בבקשה תשמור על חיילנו
