לפני 3 חודשים. יום חמישי, 23 באוקטובר 2025 בשעה 17:48
עוד כמה שעות נוסעים לאילת, ואני מתרגשת.
עבר הרבה זמן מאז שלכולנו היה זמן אמיתי
להיות יחד בלי הסחות,
בלי לוחות זמנים.
הקטן ביקש את זה ליומולדת
נסיעה משפחתית, כולנו יחד.
בשבועות האחרונים אני על טורים גבוהים
בין עבודה, ילדים, התנדבויות
וישנה בקושי ארבע שעות בליל ה
אבל הלב שלי חוזר לעצמו וזה טוב לי.
מאז השביעי באוקטובר ומותו של אבי,
עברתי דרך ארוכה.
הלב נשבר, חרדות עלו, אבל כשהתחלתי לפעול,
לתת, לתמוך, רק אז חזרתי לנשום.
יש רגעים שבהם אני מרגישה שוב
את עצמי באמת נוגעת בחיים, בלב, בנפש.
ואני מרגישה שלאט לאט,
אני חוזרת אליי
אל מי שאני.