פודיניג במקום של המח

אני רוצה מאוד לחיות. אני כותבת את זה ונפהמת מהקלות שזה יוצא ממני. אני רוצה לחיות. זה לא שאני רוצה לא למות אלא אני ממש רוצה לחיות. עדין יש ימים לא קלים ועדין כואב לי נורא. יש ימים שהתחושה הזו שהחיים לא הוגנים, שאף אחד לא רוצה לאהוב אותי חזקה כל כך שאני רק רוצה להשתבלבל סביב עצמי. אז יש ימים כמו היום, שכואב לי פיזית ואני רק מקווה לחיות. מקווה שעוד לא נגמר הזמן שלי בעולם, שכוחות גדולים ממני ישמרו עלי. זה קשה, כי לי ולמוות יש מערכת יחיסם מורכבת, כזו שאני מסרבת להכיר בקיומו. לא, לא, לא. לא יקרה בבית ספרנו. החרדה היא גדולה והפחד נוראי ומנכרת לי המחשבה בצדי הראש שאולי אף אחד לא אוהב אותי כי אני אמורה לא לחיות. האמת היא, שיש הרבה אנשים שאוהבים אותי ואני אישה מיוחדת. אני רוצה נורא לחיות ומקווה שהכאב הזה הוא רק כאב ולא סימן מנבא רעות. בבקשה, אני הכי רוצה לחיות.