מיומנו של רועה בודד

לקח המון זמן להשתחרר, להתנתק קצת מכל מה שקרה כאן, לקחת קצת זמן לעצמנו ולהיפגש שוב לסשן.

היה לנו אחד מדהים, ממש רגע לפני שפרצה המלחמה. אפילו לא הספקתי לשתף כאן קצת למרות שיצאו תמונות יפיפיות. למי בכלל היה ראש לזה בתוך כל השואה שקרתה כאן?

עבר קצת זמן והצורך ממש בער לשנינו ובאמת נפגשנו בשבוע שעבר לסשן יחסית קצר של שעתיים. אי של שפיות בתוך סרט הבלהות הזה.

ניתן להבחין בסימן של כף העץ שעברה רילוקיישן מהמטבח לחדר השינה 😆