כשהלכתי לאיזה ראיון דירה בזמנו, המראיין דירה שם בגורדון שאל אותי אם עשיתי פיתוח קול, ואם אני שרה
״אני? ש ר ה ?״
והוא אמר שיש לי קול יפה בדיבור, כאילו עשיתי פיתוח קול
וממש התרגשתי
כי בתאכלס, כשהייתי נערה הייתי מסתובבת עם אוזניות ומדמיינת אותי שרה לי על במה.
היום באוזניות אני מדמיינת את עצמי נותנת show על העמוד.
נמרחת עליו, מענטזת עליו, מלקקת אותו, מחייכת אליו.
מסתובבת עליו, מטפסת עליו ומתהפכת עליו. נותנת לו להכתים לי את הגוף בסימנים כחולים ולשרוף לי את פנים היריכיים באהבה.
מריירת ומחייכת. מוציאה את כל האגרסיות העצורות שיש בי.
נותנת חתיכת show
ואתם שם תרגישו לי נחותים ממני. מסתכלת עליכם עם חיוך מלא בבוז, כי אני טובה ממכם. אני בהיי שלי כרגע, לא בקטע רע.
אסור לכם להיות קרובים, לצלם, לאונן חלילה או להוציא הגה.
אבל תהיו שם, כי זה חלק מהריגוש.
אז בכל מקרה,
מאז התחלתי לשיר באמבטיה.
ואין לי מושג אם אני שרה יפה, כי אני לא מצליחה לשמוע את עצמי באמת.
אין לי אומץ להקליט ולשמוע. שום שום אומץ.
אז אני מתאמנת ושרה כשנוסעת באופניים, כדי שכממש אהיה בפרץ התרגשות וירצה לי לשאול את מי שלידי ״אני יכולה לשיר??? ותגיד/י לי איך אני שרה?? אבל את האמת!! כי אני אדע לזהות לפי הפרצוף שלך במילא״, יצליח לצאת לי קול.
שירה זה מהמם זה כלכך יפה, כמו קסם.
זה גם יכול להיות תוספת טיפולית מדהימה
וזה גם בין הדברים הכי חושניים ונעימים שיש אצל אישה.
אז מתחשק לי לשיר.
הנה עוד סוד
