לרוב, אני מכרסמת עלים.
פעם ב.. הגוף רוצה בשר.
והנה, אולי זה כי ההליכה שלי חזרה להיות מרשימה, אולי כי הגוף כואב מאימון מוצלח של אחרי פציעה, ואולי... נגמר הברזל בגוף.
אני. רוצה. בשר.
הרבה זמן זה לא קרה, התגעגעתי לתחושה. רוצה לעשות ראארר ררר, צליל גרוני בשילוב גבות מכווצות
כשאני רוצה בשר, הישבן מורם, החזה זקוף, הבטן מוחזקת והכתפיים מרשימות. לפעמים מתוחות לאחור ולפעמים נעות בגל לעבר הסנטר, שקצת נשען עליהן. השפתיים פתוחות ומובלטות והעיניים עוברות בין מבט תמים מידי-שזה מחשיד למשועממות.
בשר. בשר. בשר. אין כאן מה ללעוס.
מסתכלת מסביב, מיישרת מבט והאחרונה להוריד, מסדרת את המחשוף ומענטזת בעדינות. אין בשר, כולם כאן מקסימום דגים. ואני רוצה דם. רוצה ללעוס.
מוצאת אותו. עיניים גדולות ושחורות, עם קמטוטים של חיים מסביב וצוואר כזה רחב. תענוג.
אני מנגבת את הריר בצורה מפתה, מלטפת את השפה.
המבטים מתיישרים. זו השנייה כמעט הכי חשובה. מחייכת חיוך מתוק ומלטפת לו את הלחי, להוריד ממנו את מנגנון הסכנה.
מלקקת את השפה. כף היד תופסת בשיער שלו בחוזקה ומושכת בעדינות אחורה. המבט כבר לא תמים, הוא רעב. מתרגש מהסיפוק הבא להגיע.
פותחת את הפה ומהר, תוקעת את להבי השיניים בצוואר העסיסי.
הנשיכה הראשונה הכי חשובה והיחידה שבאמת מהנה.
צריך לפספס את העורק הגדול במעט, כי אז כל ההנאה נעלמת. הביס לא פריך, אין בשר. כאילו פוצצת משהו והטעם של הדם דומיננטי מידי.
כשהביס במקום הנכון, יש את השנייה החזקה שהשן חודרת את העור העבה, הדם מתחיל לנטוף בעדינות אל הלשון והתחושה בגוף משכרת. אורגזמה שמגיע דרך חלל הפה.
בשר. קיבלתי. מוצצת את מה שאפשר.
משאירה אותו פצוע על הרצפה ואומרת לו תודה רבה. את זה הייתי צריכה, להרגיש שוב חזקה.
ואז לפתוח את הדלת השנייה, להכנס אליה במבט שפוף ומתנצל. להתיישב לו על הברכיים, לשים את הראש על החזה, להסתכל מלמטה ולהגיד בטון אשם, השארתי עוד אחד על הרצפה.
״אני יודע. מריחים ממך. וגם ילדה ברברית שכמותך, לא ניקית טוב את הדם מסביב לפה. רדי אל הרצפה, ותזכרי, כאן ההיררכיה לעד תישאר ברורה״
מחייכת. מסופקת. איזה ערב נהדר. קיבלתי כל מה שרציתי.
