יש לי תחושה כאילו הייתי כאן כבר
משהו לא מוסבר, לא יודעת להצביע עליו
אבל מידי פעם מרגישה, כאילו בכלל נמצאת במקום מוכר. אפילו שזה קצת מביך, כי אפילו לא נכנסתי בדלת.
הלוואי שבמקום מילים, יכלתי להשתמש בצלילים חייתים.
הלוואי שהייתי מוצאת מקום כזה בטוח וכייפי, שהיה יודע נגיד שיללה יכולה להגיד כמה דברים - בעיקר חסר לי. והיינו משחקים בבעלי חיים.
זה יכול להיות חסר לי חום, חסר חיבוק, חסרה שיחה, אולי.. חסרה לי אורגזמה, או פשוט אני רעבה. אני רוצה מקלחת.
ויללה של אני רעבה היא לא אותה יללה של קר לי. ההבדל בטון, בצליל הקול, בפנים ובתנועת השפתיים וכמובן העיניים. אבל רק חיה בדמות אדם יכולה להבין זאת.
ולנהום. יש נהמה במטרה מובהקת להפחיד ולהבהיל, יש נהמה כדי לכסות רצון בכלל לילל ויש נהמה שלפני תאווה. ההבדל אני חושבת יתבטא בכתפיים הפעם בנוסף לעיניים כמובן.
לגרגר. יש גירגור היסטרי שמלווה בחיוך מרוח ובלחיים כואבות, בישבן שזז מצד לצד כאילו יש שם זנב, בעיניים עצומות ומתמסרות. גרגור שמח, חינני כזה. ויש גרגור שכיף לו, אבל הוא מפחד שיגמר. אז זה לא גרגור בלב מלא, כי הוא מלווה בהאחזות ובהכנה ליללה הקרבה.
מילים זה פאסה ודי קשה,
מיאו. גרר.