סוסת אורווה
עם שיער פרוע ומלא קשרים
היא חומה, הרעמה שחורה ובזנב יש אדום.
היא הולכת באצילות. אוהבת תרגילים יפים, אך שונאת לרוץ.
ניסו לקחת אותה לתחרות ריצה, הרי אומרים שהערבים בזה הכי טובים. בהתחלה היא ניסתה וסבלה, עד שנזכרה שיש לה דעה. סוסת אורווה חסרת תקנה. היא עצרה באמצע, השתינה ואז פשוט התיישבה.
היא סוסת תהלוכות. בנוסף, היא ממש אוהבת לקפוץ מעל הגדרות.
היא לא הכי יפה, אך הגזרה שלה טובה.
מהסוסים האחרים היא התרחקה והייתה די בודדה, אבל עכשיו היא משתלבת די טוב בחברה.
לפי מה שאנחנו יודעים מוצאה הוא ערבי, אך לפי אופייה, אנחנו מנחשים שיש בה גנים אמריקאיים. ממרכזה או דרומה. משהו בסבא וסבתא שלה הרחוקים, הכלעה לא גזעית אך מגניבה.
הסוסה הזו, לא להיט. כל מה שהיא רוצה לעשות זה להתהלך בגאווה. היא לא כזו נאמנה, אפילו שאת המאמן הראשון שלה היא עד היום לא שכחה.
היא מסתכלת עלינו כאילו אנחנו עובדים אצלה, ואיך זה יכול להיות, היא בסך הכל סוסת אורווה.
היא מסתכלת על הגדר בלהט ונראה שכמו עם תחרות הריצה, היא שכחה שיש לה דעה משלה. שזה טוב, זה אומר שעשינו את תפקידנו נאמנה. אך כשקמנו בבוקר והיא לא הייתה, לא הופתענו. היא בטח הלכה לחפש את סבא וסבתא הרחוקים. ובתוכנו, היינו שמחים, אפילו שלמישהו כבר הבטחנו ממנה צאצאים. פחדנו שהיא תעשה את זה רק בגיל שלושים.
