לפני שנתיים. 17 בינואר 2022 בשעה 14:27
צעירים ממני לא יבינו זאת.
ההגעה בדרך לא דרך למגזינים מחתרתיים עם סיפורים ותמונות שלוכדים את הדמיון.
הצפייה הנסתרת בשעות כושר בסרטונים הבתוליים של אשה ערומה ומפושקת משתוללת בכבליה, גועה בצחוק מאצבעות מדגדגות, מתחננת בין צחוק לצחוק להפסיק (או להמשיך?) על קלטות VHS קופצות, בווליום נמוך עד כמה שאפשר, כשכולם ישנים או לא בבית.
הדופק המהיר והחזק מעצם זה שיש כאלה.
יש לי פינה בלב ובעוד חלקים בגוף לתמונות ולסרטונים ההם. היום כשהכל נמצא ברשת אני עדיין שומר אמונים במידה רבה לאותם חומרים, היום גם הם כבר ברשת. אבל הראשוניות והחלוציות נשמרו עד היום.
