צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אם תדגדגונו, הלא נצחק?

מעניין למה שייקספיר בחר דווקא במשפט הזה להסביר שכל בני האדם דומים.
לפני שנתיים. 18 במאי 2022 בשעה 15:23

זכרון מתוק מסשן של פעם. תחושת האצבעות במקום רגיש, הצליל של הצחוק, מראה של מדוגדגת מהעבר, טעם הדגדגן על הלשון.

או הודעה משותפה נדירה לפטיש.

או אפילו תזכורת מקרית ולא קשורה. של המילה, של המושג, של התגובה.

ואז אני מרגיש את זה מחדש כאילו התעוררתי משינה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י