תרים ת'ראש תראה פרפר

שהם שני שבועות לעומר!

ובעומק-  המלכות שבגבורה..

אחרי שאתמול מצאנו (לפחות בתיאורה בתקווה למציאות) בן ברית לשתף בקשיים ובמכשולים שלנו, היום המלכות שבגבורה מתמקדת בנו.. היום אנחנו המלכים, השולטים...

כל אחד שולט על משהו בחיים שלו, והיום זה היום לשלוט על הפחדים, על המכשולים, על הקשיים...

וזה אפשרי, בעיקר בגלל שאתמול שיתפנו ופרקנו ואנחנו כבר לא סוחבים לבד.. 

שנזכה לשלוט על כל הקשיים שלנו (בלי הסדל אם אנחנו שולטים או נשלטים או כל הגדרה אחרת) ולהצליח לא לפחד מהפחדים ולא להמנע לעשות דברים בגלל הסרטים שיש לנו בראש.. 

שבוע טוב לכולם!

שהם שבוע אחד ושישה ימים.

ובעומק- היום מאירה בעולם מידת ה"יסוד שבגבורה"

היום, וכל השבוע שעבר, זה הזמן להתגבר על כל הדברים שקשים לנו, כלפי חוץ וכלפי פנים...

אבל החידוש הוא היסוד שבגבורה- לכרות את הבריתות הנכונות כדי לעזור לנו להתגבר..

הכי קשה להתגבר לבד, לא משנה על מה , אבל ברגע שיש לנו שותף, בעל ברית, הכל נהיה יותר קל, גם אם הוא לא עוזר כלכך במציאות...

עצם הידיעה שאנחנו לא סוחבים לבד, שאנחנו לא מתמודדים לבד, זה הרבה מהפתרון..

זה יכול להיות בחיים, זה יכול להיות בבדסמ או בכל תחום אחר..

אני מאחל לכולם פה למצוא את בן הזוג המתאים להם למה שהם מחפשים, אותו אחד שיוכלו לכרות איתו את הברית שתוכל לעזור להם להתגבר על כל המכשולים והחולשות ולעוף הכי גבוה שיש ולהגשים את כל החלומות והפנטזיות...

איזה מוזר זה להתחיל קשר חדש...

קשר שלא אמור להחליף את הקשר הקודם, אבל לגמרי מתנהג ככה בתוך הראש הדפוק שלי...

וכל הזמן המחשבות קופצות.. ההשוואות הפסולות, הרגשות שמתערבבים...

הראש כלכך מבולבל ומבלבל...

מצד אחד הקשר החדש, מצד שני הזכרונות...

ואני חושב לעצמי

אם נתנשק- אולי ההיא שבתוך הראש שלי תשתוק?

לשים בפרופיל את הגבולות הכי למעלה..

לפני הכל..

למה אני צריך לקרוא פרופיל , להתחבר לכל מילה, לחייך כמו טיפש, ואז להתבאס שאני לא עומד בגבולות..

שימו את הגבולות למעלה וזה יחסוך לנו המון בחיים.

בתודה מראש.

אבל בחנוכה האחרון, קיבלתי 8 מתנות מיוחדות, אחת בכל יום של חנוכה..

וזה הפך לי את חנוכה לחג הכי מיוחד שקיים...

לצערי השנה כבר לא קיבלתי מתנות, מזל שהמתנות מחנוכה הקודם נשארו אצלי ואני יכול להנות מהם גם בחנוכה הזה...

ולא צריך להוסיף כלום מעבר

המבט- שלה

התנועות- שלה

אפילו החיוך היה שלה..

אבל זאת לא הייתה היא..

היה לה איפור, ולק, ובן זוג

וזה היה מוזר לראות אותה עם איפור ולק למרות שזאת לא הייתה היא...

אפילו בתנועות היא הייתה שם, בחיוך, במבנה הגוף המושלם...

אבל זאת לא הייתה היא..

ונשאר לי רק להזכר כמה אני מתגעגע עד שכמעט שכחתי...

כשיום מתחרבן, הוא מתחרבן עד הסוף, וגם אחרי הסוף, כשאתה חושב שזהו- אז נהיה הרבה יותר גרוע... ומתסכל

אוף מתי זה יגמר כבר?

יותר מדי 

אולי אפילו יותר ממה שאכפת לו מעצמו

וזה חיבוק דוב

וחונק..

איך מצליחים לשחרר? מה הקסם?

מגיע למלון

נכנס להתקלח

מתמלא זכרונות של הפעם האחרונה

מתגעגע

מזכיר לעצמי, שזה בסדר ומותר להתגעגע..

הקשר כבר לא יחזור למה שהוא היה..

אבל, אני כל כך רוצה לשמוע ששלומה טוב.. שהיא התקדמה בחיים, עברה לשלב הבא ואפילו מצאה גבר שיעשה אותה מאושרת..

הקשר בינינו היה קשר של פעם בחיים (לפחות מהצד שלי), ונגמר הרבה יותר מהר ממה שהוא היה אמור להגמר.

ואני לא במקום שהייתי, אני כן דואג לה ורוצה לשמוע שהיא בטוב בכל התקופה המטורפת הזאת.. לא יודע אם זה יתקיים, אבל אני שולח לה חיבוק גדול...