תרים ת'ראש תראה פרפר

כל החיים הם עליות וירידות

לפעמים אתה בפסגה

לפעמים אתה בתהום

אבל התקופות הכי מוזרות זה כשאתה במישור

הכל שקט, רגוע, משעמם

ואני אף פעם לא מצליח להחליט אם זה טוב או לא, או יותר נכון כמה זמן זה טוב להיות ככה עד שמתחיל לשעמם

במיוחד כשאתה זוכר בזמן הזה את הזמנים בתהום, את הלב השבור ואת הקושי להתרומם בלי אף אחד שיהיה שם לתמוך בך..

אבל בכל זאת כנראה שעדיף את רכבת ההרים מאשר את החנייה בתחנה, כי התזוזה עושה משהו לנפש, גם בירידה.. 

כמו מילות השיר המדויקות של אליעזר בוצר ע"ה:

" אני מוכן למות רק בשביל לחיות

את מה שבאמת נועדתי להיות.

לא רוצה לחיות בשביל למות

ואז לגלות שחייתי בטעות"

אף פעם לא התחברתי לקונספט הזה של היומולדת.

אני מאוד אוהב לחגוג ולארגן אירועים,  אבל יומולדת לא מרגיש לי באמת סיבה לאירוע כזה- אולי בגלל שכולם עושים ככה ויש לי אנטי ללכת עם העדר..

בחיים שלי אני בעיקר מקשיב ועוזר, וכמעט ולא משתף את הדברים שיושבים לי בבטן..

לא כי אני לא רוצה, פשוט אני חייב להרגיש שהצד השני באמת פה בשבילי כדי שאוכל לשתף אותו במטען הכבד הזה (אולי בגלל זה אני כלכך טוב בלהקשיב, כי אני באמת מצליח להיות פה בשביל הצד שמשתף אותי) 

ולכן, חוץ מהמשפחה המצומצמת ועוד חבר אחד או שניים עם זכרון פנומנלי לתאריכים- אני לא חושב ששאר החברים שלי יודעים בכלל מתי נולדתי או שזה מעניין אותם..

ויש לי המון חברים במציאות.

זה לפעמים גורם לי להתכנס קצת ביום הזה, ולהבין שאפשר לספור על יד אחת את האנשים שמכירים אותי באמת, וגם הם- לא כולם בחיים שלי כרגע לצערי..

אז אני מאחל לעצמי, שאצליח למצוא קשר שאוכל גם לשתף בו כמו שאני מקשיב, ושהוא ימלא לי את החורים הריקים בנפש המיוסרת..

מזל טוב מזל טוב

הוא

"אני צריכה אותך"

רק חבל שזה מגיע במסגרת העבודה...

אין משהו יותר קשוח מלמצוא את הכוחות להתחיל מההתחלה..

אחרי סיום קשר משמעותי (כמעט לא משנה למה הוא נגמר) והתקופה הבאה אחריו של חוסר כוחות משוןע  צריך להצליח לעמוד שוב על הרגליים..

וזה כלכך קשה

במיוחד כשנזכרים כל הזמן בקשר ההוא, שהיה כלכך נכון, כלכך מדויק וכלכך מתאים, וזה הופך הכל להרבה הרבה יותר קשה..

לזרום עם המקום שבו מקטלגים אותך..

במקום הנח בשבילן, של הידיד הטוב, שתמיד אומר את הדבר הנכון והמעודד, ויודע לחבק מרחוק, וזמין 24/6..

גם הכי קל להתעלם מהצורך שלי.. כי למה להתייחס אליו אם בכל מקרה אני ממשיך להיות פה מתי שהיא צריכה...

אז החלטתי בפעם הראשונה,  להתחיל להסתכל גם על עצמי, ולא רק על הצד השני..

זאת שזה יתאים לה,  תקבל את כל העולם.. וזאת שתרצה רק לקחת, לא תהיה יותר בחיים שלי...

דף חדש נפתח...

יש קשרים שהם לטווח קצר..

אין להם עתיד ולא אמור להיות

אבל בגלל שהחיבור כלכך מדויק, וכלכך נעים וכיפי

ברגע שהקשר מתחיל להגמר הלב שלי נהיה עצוב...

וזה הסטטוס שלי כרגע..

אני חושב שביום הזכרון, צריך להיות עצובים קצת.

צריך בעיקר להיות גאים

להיות חזקים

ולהיות נחושים

ולהקדיש את כל היום לנקמה אמיתית בכל מי שאי פעם הרג או רוצה להרוג אחד משלנו...

לעמוד בצפירה זה נחמד, זה מחבר, זה מרגש

אבל זה לא הפתרון!

הפתרון צריך להיות שאף אחד לא יחשוב אפילו על לפגוע בעם ישראל, ועד שלא נגיע לשם, אנחנו נמשיך לבכות ביום הזכרון...

שהם שני שבועות ויום אחד.
ובעומק- היום המידה שמאירה בעולם היא מידת החסד שבתפארת.
התפארת היא מידת האמת..
הממוצע בין השמאל לימין, בין החסד והגבורה.
והשבוע אנחנו מתחילים לתקן את האמת..
האמת שמאירה בנו, האמת שמאירה באחרים ומפריעה לנו..
יש הרבה אמת לתקן בעולם..
יש לכל אחד את האמת שלו?
או שבעצם יש אמת אחת וכל השאר טועים?
לא אכנס לכל העומק פה ועכשיו, אבל החסד שבתפארת, מאיר בעולם את הרצון להסתכל על האמת של האחר, ולקבל אותה שהיא אמת גם אם היא לא האמת שלי..
אם היינו מצליחים באמת לחיות ככה, אני חושב שהיו נפתרות 90% מהבעיות בכלל ובפרט..
לכל אחד יש את האמת שלו, שנכונה ומיוחדת לו..
ואם כל אחד היה הולך עם האמת שלו, ולא משקר לעצמו בגלל הסביבה, החברה ועוד כמה פרמטרים,  היינו חיים בעולם הרבה יפה ונינוח..
דווקא פה בכלוב אני חושב שאנשים מציגים הרבה יותר את האמת שלהם מאשר בחוץ, בתחפושת, בסביבה השופטת, ורק על זה מגיע שאפו ענק לפלטפורמה הזאת...
המשך שבוע נפלא ומלא בקבלת האחר

שהם שני שבועות לעומר!

ובעומק-  המלכות שבגבורה..

אחרי שאתמול מצאנו (לפחות בתיאורה בתקווה למציאות) בן ברית לשתף בקשיים ובמכשולים שלנו, היום המלכות שבגבורה מתמקדת בנו.. היום אנחנו המלכים, השולטים...

כל אחד שולט על משהו בחיים שלו, והיום זה היום לשלוט על הפחדים, על המכשולים, על הקשיים...

וזה אפשרי, בעיקר בגלל שאתמול שיתפנו ופרקנו ואנחנו כבר לא סוחבים לבד.. 

שנזכה לשלוט על כל הקשיים שלנו (בלי הסדל אם אנחנו שולטים או נשלטים או כל הגדרה אחרת) ולהצליח לא לפחד מהפחדים ולא להמנע לעשות דברים בגלל הסרטים שיש לנו בראש.. 

שבוע טוב לכולם!