לאחר שסוניה מאדר הסדירה מעט את נשימתה, היא ציוותה עלי להישאר בחדרה, ובעצמה נכנסה לחדר האמבטיה שהיה מובנה בתוך חדר השינה שלה. בזמן ששמעתי את זרם המים הגועש שהגיע מתוך חדר האמבטיה, הרהרתי ביני לבין עצמי על הפשר של מה שהתרחש על המיטה הגדולה של הגבירה שלי לפני דקות ספורות. האם זה אומר שסוניה מאדר סלחה לי על הכול ושאני אמשיך לנהל את משק הבית באחוזה שלה? או שהיא תזרוק אותי מביתה כמו צעצוע מאוס שאף אחד לא רוצה בו יותר? ואם אני אשאר באחוזה, איך תיראה מערכת היחסים שלנו? האם נהיה מאהבות או שנעמיד פנים שכול זה לא קרה ונמשיך בשגרת חיינו? את מחשבותיי קטע צליל של דלת חדר האמבטיה הנפתחת. הגבירה מאדר יצאה מתוכו עירומה כמו ביום היוולדה, כשהיא מנגבת את שיערה הארוך והבהיר במגבת קטיפתית גדולה, בצבע כחול. היא ניגשה לכיוון השטיח, עליו עמדתי בצייתנות על הברכיים ופחדתי לזוז, שמה אני אעורר את זעמה. הגבירה מאדר תפסה ברוך את שיערי, רוממה מעט את ראשי, כך שמבטינו הצטלבו, נשקה לי קצרות על מצחי ולאחר מכן אמרה לי להיכנס לתוך חדר האמבטיה שלה, להתקלח. קמתי בצייתנות על רגליי הרועדות, וכשאני כושלת בדרכי, וזאת משום ששתי רגליי נרדמו מרוב הישיבה הממושכת על השטיח, התחלתי להתקרב באיטיות לכיוון היעד שלי.
כשלבסוף פתחתי את הדלת שהובילה פנימה לתוך חדר האמבטיה, פי נפער לרווחה מרוב תדהמה. כל קירות החדר היו מכוסים באריחי שיש זהובים, והיו טבועים בהם פרחים בצבע בורדו-כסוף, בסגנון של המזרח הרחוק. האמבטיה עצמה הייתה מאוד גדולה בממדיה ומעוצבת בצורת קונכייה, המחזיקה בתוכה פנינה. מעולם לא נגלה לעיניי מחזה עוצר נשימה שכזה. אפילו לא בסרטים. האמבטיה הייתה מלאה בקצף ארומאטי, בריח יסמין, נדמה לי, ובנוסף לכול זה, גם יצאו ממנה אדים חמים. בשמחה רבה נכנסתי לתוך המים הכול כך מזמינים והתחלתי באיטיות לשטוף את גופי. לאחר כמה דקות שמתי לב לכך שאני ממששת את הדגדגן שלי באצבעותיי, נזכרת בהצלפות שספגתי מהגבירה מאדר, כשאני פוחדת להתוודות בפני עצמי שנהניתי מזה. פתאום סוניה מאדר נכנסה לתוך חדר האמבטיה. היא עדיין הייתה עירומה. אפילו המגפיים השחורות על העקב הגבוה, שכול כך התרגלתי לראות אותה בהם, היו אינם. היא התקרבה אלי באיטיות והחלה לעסות בעדינות בעזרת כפות ידיה את שדיי ופטמותיי. כשיצאתי מתוך האמבטיה, רטובה מכף רגל ועד ראש וספוגה בקצף הריחני, היא ליטפה את ישבני, והתעניינה, האם הוא כואב. סובבתי את ראשי ימינה ושמאלה, לאות שלילה. אז היא לקחה מאחד המדפים הרבים, שהיו תלויים על האריחים הזהובים, מגבת גדולה כחולה נוספת, והחלה בעדינות לייבש בעזרתה את עורי. לאחר מכן, היא אמרה לי לחזור לתוך חדר השינה ולשכב על המיטה שלה, על הגב. עשיתי כמצוותה. לאחר ששכבתי על המיטה, על גבי, במשך פרק זמן לא מוגדר, הגבירה מאדר התקרבה לכיווני, נשכבה מעלי והצמידה בעדינות, אך עם תשוקה רבה, את שפתיה העבות, החושניות והחמות אל שפתיי. פי נפתח לקראת פיה, והלשונות שלנו הצטלבו בנשיקה חושנית ולוהטת, שנדמה היה באותו הרגע, כי לא תסתיים לעולם. לאחר מכן היא התחילה לענג בעזרת לשונה את הפטמות שלי, שכמובן, מייד הזדקרו לכבודה. לאחר הפרס שהעניקה לי גברתי מטוב ליבה, היא אמרה לי: "אני אעסיק מנהלת משק בית חדשה. אני לא יכולה להרשות לילדה כול כך עדינה ויפה לעבוד בעבודה כה שחורה וקשה". המילים הללו שיסעו את נשמתי כמו להב. זאת אומרת שהיא מפטרת אותי. אין לה יותר צורך בי. דמעות נקוו אל עיניי. עיבדתי במוחי את הביטויים שלה, ילדה כול כך עדינה ויפה. בקשר לעדינה – או.קיי, כן, אני מסכימה איתה, אבל – יפה? לא הייתי אומרת על עצמי שאני יפה במיוחד. נאה למראה – כן. חמודה – אולי. אבל בטוח שלא יפה. למרות שאני רזה וגבוהה, אין לי תווי פנים יפות במיוחד, וגם החזה שלי קטן עד כדי גיחוך. כמובן, שמעולם לא חלמתי לדחוף לתוכו סיליקון, בדומה לגבירה שלי, שמסתבר, נכון לעכשיו, נחשבת כבר לגבירה לשעבר.
כשנצטוויתי לחזור לחדרי על ידי סוניה מאדר, השעה הייתה כבר שתיים בלילה, אם להאמין לטלפון הנייד שלי, שכמצופה ממנו, חוץ מהשעה, הראה גם שיחה אחת שלא נענתה מקווין, שלוש שיחות שלא נענו מאימא שלי, וחמישה הודעות אס.אם.אס לא קרואות. הנחתי שכרגע אני עייפה מדי בשביל להתחיל לשוחח עם מישהו דרך הטלפון. הרגשתי שהלשון שלי שבקה חיים, ולא מסוגלת יותר לזוז, אפילו לא למילימטר אחד. תכננתי להתקשר למשפחתי בבוקר, בזמן שאני אארוז את המזוודות שלי ואתכונן לחזור למדיסון. דמעות זלגו על לחיי כמו מתוך ברז פתוח. זה פשוט לא הוגן! היה לנו כול כך טוב ביחד! למה היא בכול זאת החליטה לסלק אותי? או שרק נדמה לי שהיה לנו טוב? האם זה מה שקרה למנהלת משק הבית הקודמת? היא נוצלה מינית בידי הגבירה מאדר ואז נזרקה לרחוב? טוב, לאיזה סוף בעצם ציפיתי בכול הסיפור הזה? הרי לא באמת האמנתי שיש לי סיכוי להשיג אישה כול כך יפה, שגבוהה בהרבה מהליגה שלי. וסוניה מאדר באמת מאוד יפה! אולי האישה הכי יפה שראיתי בחיי. היא נראית כמו בובת ברבי בגודל טבעי. תמיד האמנתי שבובת ברבי מייצגת עם עצמה את אידיאל היופי. לכן כול כך נהניתי לשחק בהן בילדותי. ועכשיו הזדמן לי לשחק עם בובת ברבי הולכת ומדברת, ובסוף, נדפקתי! גיחכתי לעצמי מבין הדמעות הזולגות מעיניי, ללא מעצורים.
