ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כש... ככה.

גם ככה אף אחד לא יקרא את זה, מקום מעולה לשפוך, אמרו לי שכתיבה היא סוג של טיפול אז..... אם אין אני לי,מי לי? זדיינו
לפני 3 שנים. 21 במאי 2020 בשעה 9:23

זה היה תחילתו של ערב מושלם
היא נראתה מדהים כשחיכתה על בירכיה מוקפת בנרות.
האור המרצד הציף את חזה המושלם הזקוף והזקור באור נוגות ורק הבליט את שלמות קימורי גופה.
במבט זהיר, תמים משהו אך שובב היא התריסה לעברי, כאן בשבילך יקירי..
התקרבתי לעברה, הרמתי את סנטרה לעברי ויישרנו מבט אחד לשניה, בואי נראה אמרתי, הרמתי אותה מעלה מצמיד את גופה הערום לגופי, נותן לה להרגיש את האיבר המזדקר במכנסי הג'ינס השחורים שלבשתי.
בנשיקה מסחררת ליטפו הלשונות אחת את השניה במשחק מסחרר של תשוקה.
תוך כדי איבוד חושים ארגשתי איך ידי החופנות את פלחי התחת המושלם נעצרים כנגד השיש במטבחון שלידינו.
בתנועה אחת הושבתי אותה על השיש הקר ולשוני עולה במעלה ירכה לעבר משולש האהבה המדהים שנגלה מול עיני.
בתנועה חלקה העברתי את אצבעותיי ופסקתי קלות את שפתותיה הבשרניות בעוד לשוני מרטיבה את האזור ולא שוכחת לרגע את הדגדן הזקור שלה.
שתי אצבעות חדרו למערה הרטובה וחיפשו בעדינות את גבעת ונוס התפוחה שלה, מכאן ועד שלולית ענק על הרצפת המטבח הדרך הייתה קצרה.
אתם לא רוצים לדעת איך הערב הזה נמשך, כולו אש ותמרות עשן
ערב שלא ישכח זמן רב.

ועל זה..... תודה לך.
נזכר ברגעים, בשיחות, במשחק, בסקס
ממתין לרגע שבו אולי (מתי כבר) נוכל לדבר, כמו שני בני אדם


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י