הבלוז ראשון שלי

פרקי ידיה כבולים,
כניעותה שזורה בשתיקה,
מבטה מורכן אך גופה מדבר,
ממתין לפקודה משתוקק למגע.

אני המנווט בין ים תנועותיה,

המושך בחוטי רצונה,

כל סימן שאני חורט,

הוא גבול וגם שחרור.

היא שלי, ברגע הזה.

נותנת לי את כולה,

לא מתוך חולשה,

אלא מתוך עוצמת בחירתה.