שיחות

מכתבים לשתי חברות

מכתב ראשון


כשהייתי הכי למטה, היית שם. אין לי מושג למה כי בצורה ודאית לא הגיע לי, פשוט לא הגיע לי. הייתי חרא של בן אדם. אבל היית שם.

סעדת אותי
הקשבת לי
דיברת איתי

לא הייתה לך יכולת לגרום לכאב לחלוף, היית שם על מנת שלא אהיה לבד כשהכי כאב.

אין לי מילים להגיד לך עד כמה אני שמח על ההכרות שלנו, על החברות שלנו. אין לי מילים עד כמה אני שמח שנתת לי לארח לך חברה ביום שמחה. עד כמה שמחתי שנהנית.

אני יודע שאעשה את הכל על מנת לשמר את החברות שלנו, היא יקרה לי.

תודה לך חברה


מכתב שני


הכרתי אותך בתקופה חשוכה. הייתי האדם הכי קר עלי אדמות. ראית את זה, נפגעת מזה וברחת ממני.

לא כעסתי, הבנתי, אי אפשר היה להיות לידי באותה תקופה.

ופתאום צצת במסנג'ר והתחלנו לשוחח. וקראתי את מה שכתבת כאן ואת קראת את מה שאני כתבתי. ותקשרנו, שוחחנו. וסיפרתי לך שכשהייתי הכי למטה נזכרתי בך, בכנות המוחלטת ובהליכה שלך אחרי האמת שלך, ללא פשרות ובלי לחשוש. זה היה מקור השראה עבורי.

נפגשנו והיה מקסים

מידי פעם הגבתי על מה שכתבת ומידי פעם הגבת על מה שאני כתבתי.

את לא נותנת לי להתקרב יותר מזה. את לא רוצה מעורבות גברית בחייך כשיש לך גבר אחר בחיים. לא ממש הצלחת לנתק אותי מהזין שלי.

וקר כך, קר כך כשהדלת פתוחה ואף אחד לא בא.

אני סוגר את הדלת חברה יקרה. סוגר אך לא נועל.

אם תרצי את חברתי הקישי עליה, היא תיפתח.

תודה לך חברה