יצא לי לצפות, כמו הרבה אחרים, בתמונות ששודרו בארבעת הימים האחרונים. לא נעים לי, ממש לא נעים לי לראות את התמונות הללו. למרות שאני חושב שאין לנו ממש מה לעשות שם, ולמרות שאני חושב שזה צעד שמגיע מאוחר מידי עדיין עצוב לי.
עצוב לי כי אני רואה אנשים שחיים את חייהם מתוך תחושה שבידיהם אמת מוחלטת, שדרך חייהם היא הדרך היחידה. אנשים אלו חטפו עכשיו מכה אנושה לאמת שלהם. הם יתאוששו, הם ימצאו את הנתיב בתוך אמונתם על מנת להצדיק את מה שמתרחש עכשיו. מן הסתם זה יהיה עונשו של היכול כל על חוסר האמונה והפריצות שיש בעם ישראל. כל אחד ודרכיו הוא על מנת להתמודד מול המציאות.
אני איש סקרן, תמיד שואל שאלות, תמיד מחפש את נקודת המבט הלא שגרתית. מהבוקר יש לי שאלה בבטן, שאלה לא מוגדרת, מציק. בערב היא פתאום התפרצה. שאלתי את עצמי על אנשים והאמת המוחלטת שלהם, שאלתי את עצמי על האמת המוחלטת שלי, שאלתי את העצמי על פנאטיות בבי די אס אם.
היו לי לא מעט שיחות שבהן שאלו אותי האם אני אדון? עניתי שלא. שאלו אותי האם אני נשלט? עניתי שלא. תמיד מגיעה השאלה השלישית: אז מה אתה?
אני לא אדון כי אין לי עניין להיות אדון, למען האמת יש לי לא מעט בוז לדמויות כלוב המכילות את המילה אדון על הטיותיה השונות (וכן, גם לי היה כינוי כזה בעבר, מה לעשות, התבגרתי). אני אוהב להוביל סיטואציות. אני אוהב להסתכל אל תוך עיניה של זוגתי ולראות אותה משפילה את מבטה בסיטואציה אחת ובסיטואציה השנייה ארצה לראותה עומדת מולי מישירה מבט ונמצאת שם, איתי, כשותפתי.
וכאן ההארה, אני פשוט לא פנאט. אין לי אמת מוחלטת בכל הקשור לבי די אס אם. אין לי אמונה יוקדת על איך דברים צריכים להתרחש. יש דברים שאני אוהב ויש דברים שלא אוהב.
זאת הסיבה שאני לא צריך למצוא נתיב פתלתל על מנת למצוא הסברים לסתירות שיש בין המושג שליטה לבין החוקים והכללים הנפוצים כאן. כי יש לא מעט מהם, למרות שפנאטים תמיד ימצאו דרך להסביר עד כמה אני לא מבין.
וזאת הסיבה מדוע אני לא אוהב שפונים אליי בתואר "אדוני", תודה רבה, יש לי שם ואני אוהב אותו :). אני לא צריך סממנים חיצוניים על מנת שאדע שאני מוביל את הסיטואציה. אני לא צריך חיזוקים, אני פשוט שם.
אז באופן רשמי, בי די אס אם זאת לא הדת שלי
זה משהו שאני מאוד אוהב
וזה די והותר.
לפני 19 שנים. 18 באוגוסט 2005 בשעה 19:59