שיחות

"יונה, שלום
אני מדברת הפעם ואת כבר לא מפריעה.
את עכשיו, ירחם השם, במחיצת קדושים וטהורים
מי היה מאמין שתגיעי לכך,
שתהיי רגועה.
ואיזו מהומה שחוללת לאחר הפרידה
יד איש באחיו לפתע. מכים, יורקים,
ותלו במקומך על הקיר
רק שני רישומים
בכדי להזכיר,
ואמרו שאת קדושה והחווירו
ואמרו שאת טמאה ונאנחו,
ואמרו קדוש קדוש, סרה סרה
והרבה שיניים חדות תלשו נתחים מן הגוויה
וזה סימן שבפעם הזאת היית מתה ולא חיה,
מתה שקטה,
ואומרים עלייך דברים בחוסר טבעיות
המון יורשים שהותרת אחרייך
ונתת להם רשות
ולא נתת להם אחריות.
ובכל פעם שנוקבים בשמך ישנה שערוריה
מעשה שהיה
ומעשה שלא היה.
היית אוהבת את זה אילו היית מביטה
אבל את, יונה, במצב חדש עכשיו
את בחורה מתה.
ואת נמוגה וקרבה, משתנה ופושטת צורה
סוף סוף את נטולת צבע, ממש לבנה.
אצילות לא רצונית נפרשת ממך.
לפתע יש לך נימוסים
ויש לך עכבות.
ילדה טובה מבית טוב
אינה פוצה את פיה עוד.
הגה לא מוציאה.

יונה, מכל תעתועייך והליכותייך המוזרות
ותחפושות הענק וההצגה שרצה כל הזמן,
היה לך מוות יפה ואנושי וגופני
ומעודן."

דליה רביקוביץ 1936-2005