ואני כל כך צריכה את החיבוק שלך שהלב שלי כמעט בוכה והמאבק הזה בבפנים שלי כואב לי ואני מנסה את כל השיטות שלי ועושה פרצוף מתוק ומתבכיינת והכי בא לי לרקוע ברגליים כמו הילדה הקטנה והמתוסכלת שאני כי זה לא פייר ואני לא רוצה לבחור ובבקשה אדוני בבקשה?
ולמרות כל זה אני יודעת בלב שאתה לא תזוז משם ואתה באמת. לא זז רק מחכה בסבלנות ומחייך
"תבחרי"
אז אני יורדת למטה ואני לא מוצאת תנוחה נוחה והגוף שלי מקופל וכואב ומרוב שאני רוצה להיות טובה אני לא מספיק ובכל זאת
"אני אוהב כשלא נוח לך"
ושם למטה בין הרגליים שלך אני כמעט לא נושמת מרוב שאני מתרגשת ועדיין זה טבעי לי כמו בית וכשהזין שלך עומד ממני זה עושה לפרפרים שלי לעוף ולבטן שלי להתהפך ולכוס שלי להצטרך אותו עמוק
ואז אתה מכאיב והכאב נעים לי עד שהוא גדל והופך לכואב מידי ובא לי שתפסיק אבל גם שתמשיך לנצח ואני נורא רוצה את החיבוק הזה כבר וכל פעם כשאני ממלמלת חיבוק, בבקשה אתה אומר "את מתחרטת?" ואני קצת נבהלת ולא לא לא מתחרטת אבל זה באמת חזק ממני וכל פעם שאני נמרחת עליך אתה מקלף אותי ממך ואומר
"בחרת, אז תמצצי. נו"
והעלבון ממלא לי את הלב כשהזין שלך ממלא לי את הגרון עד שנגמר לי האוויר ואז עוד קצת ואתה ממשיך להכאיב ומסתכל איך הגוף שלי מתפתל ומתנגד ואז אתה צובט חזק יותר ומסובב ומושך את הפיטמה שלי והכאב כואב נורא ואני שומעת את הלב שלי משתולל והפה שלי מתייבש והגוף שלי מזיע והרוק שלי מלכלך אותי ומציפה אותי בהלה על האיפור שנמרח והשיער שהתבלגן והפחדים שלי באים והם רוצים לקחת את המקום
אבל אז החיוך המכאיב שלך מכבה את הרעש מסביב ומשכיח הכל ומחמם אותי מבפנים וממלא אותי בצורך נוזלי שמתיך את כל השאר
ומביך אותי כמה רטוב לי ואני מנסה לגמגם לך את זה אבל מרוב שאני מתביישת זולגות ממני רק מילים מבולבלות של די ותפסיק ולא ובבקשה וקולות של בכי ואני מצמידה את הרגליים שלי חזק כדי להרגיע את הרעב אבל זה רק מגרה אותי יותר והזין שלך שוב בתוך הפה שלי והלוואי שלא יצא ממני. לעולם
וכשהיד שלך חזק על הלחי שלי זה מרגיש קרוב כמו לשון בתוך הפה שלי וכשהראש שלי שוב עף בורח לי חיוך של סוטה מאוהבת אבל עם כל סטירה הלחי שורפת יותר והחיוך נעלם והכאב גדל ואני באמת דואגת (וגם מקווה) שישאר לי סימן ואתה לא מפסיק ומתישהו הספירה שלי בלב מתבלבלת והכאב משתיק אותי והמוח שלי נוזל והדאגות שלי בורחות נשאר רק הקול שלך שמהדהד בתוכי "עיניים אלי" והמבט הבוער שלך זה כמו מגנט שמושך אותי אליך והיד שלך שמסדרת לי בעדינות את השיער היא כמו ליטוף ללב שלי והכאב ממך הוא כמו סם שהלוואי שלא יצא לי מהדם. לעולם
ואז סופסוף
החיבוק שלך עוטף את כולי ואני קטנה בין הידיים שלך ומרגישה את הכאב שממשיך לפעום בגוף שלי ושומעת את המנגינה של הדפיקות המהירות של הלב שלך וטועמת את הדמעות שלי שמנקות אותנו והולכת לאיבוד בתוך החום הבטוח שלך ואוהבת אותך כמו שלא ידעתי שאפשר
(אז מציצה וגם חיבוק, אדוני :)
