לפני 5 שנים. 28 בספטמבר 2019 בשעה 0:21
לפעמים אני מתה מפחד מעצמי
כמה נואשת רעבה ונזקקת אני יכולה להיות
כמה עוד אני יכולה להשתגע בתוכי כי הגוף שלי מתפתל ומשתולל בתוך העור שלי ומנסה לצאת מתוכי ולרוץ אליך ולהתחנן שתיקח אותו כבר
כמה עוד אני יכולה לדמיין אותך בתוכי ועלי ומאחורי ומתחתי פולש לתוכי בכוח ומועך את כולי וצובט ומלטף וסוטר ומושך ובועט ונושך וחונק וגומר אותי ועלי ותמיד משאיר אותי רעבה לעוד
כמה נמוך אני עוד יכולה לרדת ולהתפלש בעליבות שלי ולהשתוקק להיות קטנה וכלבה וזונה וכל מה שתרצה שאהיה רק כלי שמתמלא בך ואין לו מהות מלבדך
כמה עוד אני יכולה להירטב ולנזול ולטפטף צורך קיומי בך
כמה עוד נשאר ממני לתת לך בשביל לקבל אותי.
כמו שאני