אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שירת הברבור

כי - שירת הברבור תמיד יהיה הספר האהוב עליי. והפסקה הזאת זה החיזוק הכי גדול שיכול להיות.

פסקה אחת. עולם שלם.



"שלחתי יד אל צווארה. משכתי אותה בכוח לכיווני במטרה להכאיב לה. הצמדתי אותה אליי ונשקתי לשפתיה בפראות. טעם הסיגריות היה שונה מהטעם המתוק של נטע. הפשטתי אותה, קורע מעליה את הגופייה הלבנה. הפכתי אותה על בטנה. נשכתי את גבה, משאיר עליו סימנים כחולים. ללא משחק מקדים ללא גילויי חיבה הסטתי הצדה את תחתוניה השחורים וחדרתי לתוכה בכוח."

טל בר, שירת הברבור, 2020 (ידיעות ספרים)

בפרופיל בחרתי לשים תמונה שצילמתי, ודווקא את האדומים שהשאירה אצלי, למרות שהיא לבשה שחורים זאת שהוא זיין.

There is a porn in my blog, for me it's just a subtext . A way to give you my imagination and a picture to my words. Deal with it
לפני שנתיים. יום רביעי, 31 ביולי 2024 בשעה 21:37

יעני ליטרלי

Litter alley maybe.

היא הייתה כל כך זורחת, לא הפסקנו לצחוק כל השבת, זה היה ממכר, לא יכולנו להפסיק, כל פעם משהו אחר הפעיל את הצחוק המתגלגל הזה שלה, עם הצווחות החמודות האלה שרק היא יכולה לבצע.

כל פעם מחדש הבנתי למה נכנסתי לקשר מלכתחילה, למה אני מושקע בו כל כך, ולמה לא בא לי להפסיק.

אפילו שאני והיא רואים את החיים בצורה שונה, 

פאקינג ונילה בייבי, ואני בכלל אוהב שוקולד.

אבל היא שכבה על המיטה, 

ואני עליתי מעליה, ותפסתי לה את שני הידיים, 

והיא פתחה את הפה גם בלי שאני אצווה עליה,

והיא קיבלה אותי, ואני לא ריחמתי,

אני יודע כבר שהיא מסוגלת,

והיא הייתה כל כך יפה,

והיא פאקינג ונילה הבייבי.

ואני בכלל אוהב שוקולד!!!

 

זכרונות שלא נותנים לי מנוח.

לאן הלכת קטנה שלי?

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י