צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שורש ש.ל.ט

ואולי גם *אני* אתחיל לכתוב?
ואז יהיה פה גודש של מילים וכנראה לאף אחד באמת לא יהיה אכפת.

אבל לפחות אני ארגיש שאני פורק,
אירועים, מחשבות, ובעיקר סיכומי חוויות.
ככה גם ההרגשה של "אני רק צופה מהצד באתר פה" תיעלם.
לא שיש לי משהו נגד מציצנות - בעצם כן.

אז יאללה נתחיל במשהו.
לפני 3 חודשים. 31 ביולי 2024 בשעה 22:37

יעני ליטרלי

Litter alley maybe.

היא הייתה כל כך זורחת, לא הפסקנו לצחוק כל השבת, זה היה ממכר, לא יכולנו להפסיק, כל פעם משהו אחר הפעיל את הצחוק המתגלגל הזה שלה, עם הצווחות החמודות האלה שרק היא יכולה לבצע.

כל פעם מחדש הבנתי למה נכנסתי לקשר מלכתחילה, למה אני מושקע בו כל כך, ולמה לא בא לי להפסיק.

אפילו שאני והיא רואים את החיים בצורה שונה, 

פאקינג ונילה בייבי, ואני בכלל אוהב שוקולד.

אבל היא שכבה על המיטה, 

ואני עליתי מעליה, ותפסתי לה את שני הידיים, 

והיא פתחה את הפה גם בלי שאני אצווה עליה, והיא קיבלה אותי, ואני לא ריחמתי, אני יודע כבר שהיא מסוגלת,

והיא הייתה כל כך יפה,

והיא פאקינג ונילה הבייבי.

ואני בכלל אוהב שוקולד!!!

 

זכרונות שלא נותנים לי מנוח.

לאן הלכת קטנה שלי?

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י