בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שורש ש.ל.ט

ואולי גם *אני* אתחיל לכתוב?
ואז יהיה פה גודש של מילים וכנראה לאף אחד באמת לא יהיה אכפת.

אבל לפחות אני ארגיש שאני פורק,
אירועים, מחשבות, ובעיקר סיכומי חוויות.
ככה גם ההרגשה של "אני רק צופה מהצד באתר פה" תיעלם.
לא שיש לי משהו נגד מציצנות - בעצם כן.

אז יאללה נתחיל במשהו.
לפני 3 חודשים. 10 באוגוסט 2024 בשעה 16:07

שהכי חסרה לי

ההבעה על הפנים של הקטנה הזאת

השפת גוף שלה

בדיוק כמו כאן

התמכרתי לתחושה הזאת

לתלות הזאת

הייתי הכל.

 

כנראה עכשיו העולם של הגדולים מפחיד אותה והיא לבד שם.

מקווה שאמצא אותך בחזרה אליי יותר מהר משחשבתי קטנה.

לפני 3 חודשים. 7 באוגוסט 2024 בשעה 22:43

אולי אצא יותר, אתחיל קצת למהר

להתחיל להסתדר ולעשות קצת רעש

אולי מקום אחר, מקום יותר בוער

להתחיל קצת לקלקל ולתקן עוד פעם.

 

ולזכור את הרגע...

 

והיא פאקינג ונילה, ואני בכלל אוהב שוקולד!.

לאן הלכת קטנה שלי?

 

לפני 3 חודשים. 3 באוגוסט 2024 בשעה 23:35

אחרי כל פעילויות היום,

ואחרי כל הלו"זים שלא נגמרו,

עדיין לא ויתרתי על האימון, וכל אימון מחדש מרגישים כמה הלכת 20 צעדים אחורה.

מטורף, עד כמה שהתעסקות בביוקרטיה ונושאי מטה בפלוגה שלך גורמים לך להזניח את הגוף.

תהיות, אם בזמן המשגל, תרגילי בטן לא בא בחשבון,

שכיבות סמיכה אני בטוח שאפשר לשלב,

גם הזיעה תהיה מתוקה,

מקבול משימות לשם שמיים.

 

אבל עם קיצון, צריך צעדים קיצוניים.

גאה בעצמי שלא ויתרתי, אם לא באלכם לפרגן תזדיינו.

וזה איחול טוב אז אין לכם מה לבוא אליי בטענות.

 

לפני 3 חודשים. 3 באוגוסט 2024 בשעה 16:12

ואותך בין הרגליים,

אם היא הייתה בשגרה, כנראה שלא היית פה.

אבל כל הגדוד סוגר, ומזל שכך, כך את פה.

והמשרד שלי הוא זה שהפך למגרש המשחקים.

צעירה, פעורת פה,

הרגע קיבלת דרגות, והמשא"ן עושה לך טוב לפנים.

הפנים שאני כל כך נהנה ללטף בזמן שאת על הברכיים למולי.

לדעתי את הבאת את זה על עצמך,

אי אפשר להאשים אותי,

או שלא ניסית ורק במקרה ראיתי את החוטיני?

בין כך ובין כך

מצאנו את מקומך.

והוא היה מקומך

והוא יהיה אף בעתיד, רק שהחבלים שפרסתי לא יקשרו לך רק את הידיים,

אלא יתלו אותך מהתקרה.

 

03/08/2024, 17:28.

 

 

לפני 3 חודשים. 31 ביולי 2024 בשעה 22:37

יעני ליטרלי

Litter alley maybe.

היא הייתה כל כך זורחת, לא הפסקנו לצחוק כל השבת, זה היה ממכר, לא יכולנו להפסיק, כל פעם משהו אחר הפעיל את הצחוק המתגלגל הזה שלה, עם הצווחות החמודות האלה שרק היא יכולה לבצע.

כל פעם מחדש הבנתי למה נכנסתי לקשר מלכתחילה, למה אני מושקע בו כל כך, ולמה לא בא לי להפסיק.

אפילו שאני והיא רואים את החיים בצורה שונה, 

פאקינג ונילה בייבי, ואני בכלל אוהב שוקולד.

אבל היא שכבה על המיטה, 

ואני עליתי מעליה, ותפסתי לה את שני הידיים, 

והיא פתחה את הפה גם בלי שאני אצווה עליה, והיא קיבלה אותי, ואני לא ריחמתי, אני יודע כבר שהיא מסוגלת,

והיא הייתה כל כך יפה,

והיא פאקינג ונילה הבייבי.

ואני בכלל אוהב שוקולד!!!

 

זכרונות שלא נותנים לי מנוח.

לאן הלכת קטנה שלי?

 

לפני שנתיים. 11 באוקטובר 2022 בשעה 20:16

Little one, It's simple, 

the less disciplined you are,

the more it's going to hurt,

your ass will have to get used to this reality.

 

Http-ass://Usually it was her, now just other bitches from wherever.com

לפני שנתיים. 1 באוקטובר 2022 בשעה 15:16

מה זה אומר?

זה אומר שהזין שלי נעמד רק מזה ששאלת.

זה אומר שהוניל שאת חושבת שאת אוהבת נשאר כאן בטינדר.

זה אומר שאני אאסוף אותך מתי שאבוא לאסוף.

זה אומר שכשאני אנשק אותך, אני אעשה את זה תוך כדי שאני תופס לך את הצוואר ומושך אותך אליי.

זה אומר שאת תהיי על הברכיים שלי בהזדמנות הראשונה ואני אחנך אותך על הדברים הכי קטנוניים שיש.

זה אומר שאת תרדי על הברכיים שלך עם הידיים מאחורי הגב רק מעצם זה שאני נעמד מולך.

 

זה אומר שאת הs. והass שלך הולך לחטוף.

 

 

 

לפני שנתיים. 12 באוגוסט 2022 בשעה 22:10

הנחתי אותה על הברכיים שלי.

אתמול בצהריים, שם במושב האחורי ברכב, אחרי שחזרנו משבועיים בבסיס. 

ראש למטה ותחת למעלה.

רצתה להישאר איתי אחרי השבועיים האלו.

ציצי מתנדנד ומכנסיים מופשלים.

אחרי שהתפרקנו על מנות מקדונלדס ויותר מדי צ'יפס.

מתחיל להצליף ולהחטיף לה בלי רחמים.

והיא סופרת אותם.

מלטף את התחת האדום בין סטירה לסטירה.

ומוציא את הזין מהמכנסי מדים.

תופס לה את הצמה ומושך אותה לכיוונו.

מצליף ומוריד את הראש שלה עליו.

 

והיא רק גונחת.

 

מה עושים שבועיים למשולבת כראוי.

 

#יוםאחדאניגםאזייןלךאתהצורה

לפני שנתיים. 7 באוגוסט 2022 בשעה 19:27

זה לגור בדרום.

זה לקבוע איתה סופ"ש אצלי.

זה שהכל עבד עד לרגע שבו הכל התחיל.

זה להכניס אותה לממ"ד.

זה להרגיע מרכזניקית קטנטונת ולחבק קרוב.

זה להשכיב את הקטנה על כל הבלגן של בדים שמסתיר מיטה לא בשימוש.

זה להסיט את התחתון האדום שלה טיפה שמאלה ולפתוח לה את הרגליים עוד טיפה.

זה לסגור לה את העיניים עם החולצה שלה בזמן שאני מעביר אצבע מרגיעה על האזורים הרגישים.

זה לטעום את טעם הפחד והחשש כשלא אתה ייצרת אותם.

זה לנשק נחמה ולהחדיר אומץ.

זה לשמוע את האעזקה שלה כשהיא מתקרבת לפיצוץ.

 

וזה לתת לה להסתער גם בלי שתבקש.

 

אחרי הכל היא הולכת להעביר איתי לילה בממ"ד.

 

לילה שבוא היא תהיה הצבע האדום.

 

#כלבהקטנהפחדניתשלי

 

 

לפני שנתיים. 27 ביולי 2022 בשעה 15:49

בכיתה 2 זאת המיועדת להריסה.

על הברכיים ומבט לעיניים.

השעה 17:29 שאת פותחת את החולצה.

ברוגע וחרמנות מטורפת ובלי לחץ שמישהו יבוא,

כי המפתח אצלנו והוא בערך היחיד וגם ככה כולם כבר הלכו מהאזור.

והחזה שלך מקפץ ואני תופס לך את השיער בשני קצוות.

מוריד ומעלה דוחף אותך לכמעט קצה היכולת,

וקרן שמש על הפנים שלך נכנסת מהחלון מוסיפה עוד חרמנות כשאת מוציאה לשון ומשפשפת.

 

וכמה יפה את תהיי עם שני חבלים וידיים מאחורי הגב.

 

המחזור של הטירונים הבא מתחיל רק באמצע אוגוסט,

כיתה 2 לא יודעת מאיפה זה יגיע לה.

גם ככה כל הבסיס הזה מיועד להריסה.

ועכשיו גם את מיועדת להריסה😈.

 

#חיילתקטנהוממושמעתשלי