שירת הברבור

מכירים goosebump?

אז

עליתי לירושלים.

מתנגן לו. הנוף משרה עליך אווירה של תקווה. משהו באוויר, בשמש, בירוק, בנהג שנכנס לך בנתיב כי הוא רוצה לפנות ימינה והאנ"א מצלצלת כי בלמת להגן על רכוש צה"ל (אני כמובן, הרכב שיילך לעזאזל).

המחשבה לוקחת אותך רחוק וסימני הדרך מזכירים לך מה קרה בדיוק באותן הכביש שנתיים קודם לכם. 

כבר שנים יש לי יחסי אהבה פטיש לRex orange country.

מהשיר sunflower, ששם בשלהי 2018 נתן לי להבין מה זה הרגש הזה לבחורה הג׳ינג׳ית ההיא ביוון, שבמהרה הפך להיות אובססיה לשירים שלו.

ועד לloving is easy. שנותן בי עד היום תקווה אחרי כל מישהי שהלכה לה בדרך שלי.

אם אתם קצת מבינים על מה אני מדבר אז:

עזבו שהדרך, והבחורה, והרכב והאוויר והכל גם ככה חזק מספיק. 

ואז הוא.

מחזיר אותך לילדות, לשבת במושב האחורי באוטו של אבא, לזהות את ירושלים ולשאול אם היא כבר הפסיקה להיחרב. להציק לאחותי בזמן שהיא מסתכלת על הנוף שכל חטאה היה להיות קיימת פה לידי.

 I'll do the same as you, I'll try and hold it up

Soon I hope, or as soon as I'm old enough

Old enough to understand

קחו. את הכל. 

את התפקיד,

את הרכב צמוד,

את המשמעות בחיים,

קחו הכל.

הילד הזה היה אני, ומי שיישב במושב האחורי יהיה אתה.

ואתה לא תתקרב לאתר הזה שמעת אותי???

זה שטויות של אבא.

הנה תסתכל על הנוף.