שירת הברבור

בדיוק מסיים את הספר הברבור השחור של ניסים ניקול טאלב.

תמיד דחיתי את קריאתו, וחבל שכך, 

בקצרה:

בספר הוא בעצם בעיקר מסביר על תאוריית הברבור השחור - תאורייה המתארת אירועים נדירים ובלתי צפויים בעלי השפעה עצומה, אשר רק לאחר התרחשותם נראים הגיוניים בדיעבד.

אירועים אלה מאופיינים בנדירות קיצונית, השפעה משמעותית והסבר רטרואקטיבי.

הוא מסביר שבמקום לנסות לחזות אותם, התיאוריה מדגישה את הצורך בהכרה במגבלות הידע,

בניית חוסן וגמישות כדי להתמודד עם הבלתי צפוי ולנצל הזדמנויות הנובעות מהם. ההיסטוריה מונעת על ידי אירועים אלה יותר מאשר על ידי תחזיות שגרתיות - שלא יודעות לחזות את הבלתי צפוי.

עכשיו מעבר לפרספקטיבה ולסטירה המצלצלת למוח הטיפש שלנו על העבודה בחוסר היגיון.

תוהה לעצמי, מה כן חזיתי? מה כן צפיתי שיקרה לי בחיים?

לימודים? צבא? קורס הפקה מוזיקלית? זוגיות ונילית?

האם צפיתי כניעה? 

האם צפיתי שהיא תחכה לי ככה במשרד באותו בוקר קסום של שישי?

בריין סטורם אינטסיבי עם עצמי.

אם שאלתם מה שיר הבריין סטורם שלי - אז איך אביתר הגדיר את זה?

"אלבום מוזר וכושל"

כנראה שלא. שלא חזיתי כלום בחיי, I'm only human.." after all." 

אבל לפחות יש לי משהו לצפות לו. בתקווה שהחלום הגנוז יתגשם.

ואם זה ככה, אז בסדר,

הנה. גם אתם לא חזיתם.