שורש ש.ל.ט

ובלוג ריק.

אני יודע שחשבת שלא ראיתי אותך שם עובדת בחנות באילת, עם המשקפיים והתלתלים שאני כל כך אהבתי לתפוס.

והרבה מחשבות.

על מה לכתוב?

על הלילה הלבן ההוא ביישוב? ההוא שבו מצאנו אחד את השנייה ומאותו הרגע לא הפסקנו להתמזמז מול כולם?

על הסימנים האדומים על החזה שלך מהמיני סשן ההוא בפארק משחקים על המגלשה?

על איך שירדתי לך תוך כדי שאני משחק בתוכך? ואיך שגמרת ואני פשוט המשכתי להתעלל בך בזמן שאת לא באמת יכולה לעשות כלום?

אולי על הפעם ההיא בחוף הים שם בצפון בתוך המים ב2 בלילה? איך שרכבת עליי ל3 גמירות ואני לא יכולתי להפסיק לחשוב כמה יפה את תהיי על ארבע ב https://www.sex.com/pin/63307655-new-sex-slave-waiting-for-new-master/ פחות או יותר?

עבר. מהר מדיי.

אני אכתוב על זה, שבפעם הבאה שאני אראה אותך, אז https://www.sex.com/pin/60674384-feeding-time/.

במינימום.

#ילדהקטנהומבולגנת

זה היה נראה שהשבוע הזה לא הולך להיגמר.

והIDF מעייף. שאין דברים כאלה.

והתלאות לא מעניינות.

אבל עד שהוא כמעט הגיע לסופו, פתאום את נעמדת בו.

עם כל המטר חמישים וכלום שלך.

נוגעת. מחבקת. "התגעגעתי".

וברור שהסאגה מחשבתית של להצמיד אותך לקיר הכי קרוב, לתפוס לך את הצוואר ולהסתכל לך עמוק בעיניים, להתקרב עד לנגיעה. ואז..

אבל אני פשוט מחבק בחזרה, "גם אני". ומנסה להעביר לה את הכל במבט ש.. וואעליה.

ואת שם ואני פה, ואני רוצה לתפוס אבל לא אתן לה את המבטים.

תתבשלי בסלט של עצמך. 

עוד שבוע נגמר, עם יום של לימודים בתוכו.

ואני לא בתוכך.

ללמוד הוראה זה לא אותו הדבר כמו לדעת לחנך.

בטח שכן!

אני תמיד הרגשתי שנולדתי בעשור לא נכון.

זה קלישאתי לומר כי כולם יעידו על עצמם שהם "בוגרים" ו"הם עברו הרבה דברים בחיים" (שתי סטירות מכל שולט.ת כאן).

אני מניח שהבן אדם הנכון, שלו - אתן באמת להכיר אותי, הוא זה שבאמת יתוודע לבן אדם האמיתי שאני.

כנראה שזה יקרה תוך כדי:

https://www.sex.com/pin/58706024-submissive/

https://www.sex.com/pin/45547466-slavetoy-ready-to-be-used/

https://www.sex.com/pin/57274976-nice/

אבל יכיר.

שום דבר לא סותר את העובדה שיחידי הסגולה בדור שלי הם נדירים. ולמצוא אותם עדיין לא משימה אפשרית.

אני לא חושב שהן אפילו יודעות עדיין.

ואמנם אני חלק מהדור הזה אבל לחלוטין לא מרגיש שייך.

והשליטה מה תהא עליה?

כי - לזיין חזק אני אמשיך.

והפליקים על התחת לא יפסיקו.

ולהחזיק לה את הגרון גם לא ייעלם.

אבל זה לא https://www.sex.com/pin/57688963-slut-training/

#אזאוליתצוציכבר.

מה שבטוח. אין על "התרגיל". ושם אמשיך בנתיים להיות.

ואתם א.נשים! פליז תמשיכו להיות כאלה מושכים.

מבחינתי כשזה מגיע למי שכאן. גיל זה נהיה לבן ותו לא.

פשוט התעוררתי כשהזין שלי בתור הגרון שלה והיא פשוט מגמרת אותו על הבוקר.

לפני ששחררתי אותה שנה שעברה, שלטתי אז בכל דבר בחייה.

היה בינינו קשר שליטה מנטלי מאוד חזק.

באותו הלילה היה סשן מאוד ארוך שבסופו פשוט הלכנו לישון. אפילו את הזרע על הגוף והפנים שלה היא לא ניקתה והוא כבר התייבש.

כלבה. פשוט כך.

ובוקר למחרת הזין שלי פשוט נמצא שם.

ככה, בלי רשות, היא שם, הוא שם, בפנים עמוק, נחנקת ומוציאה רוק.

לא יכול לומר שלא נהנתי מהתעוזה, אז נתתי לה. ובנוסף נתתי את ה"ידיים מאחורי הגב"

ואת ה"לא לזוז וחסר לך שאת לא בולעת הכל"

ולקחתי את הפאלפון ופתחתי את

https://www.xvideos.com/video62890989/blonde_sub_deep_throat_and_ass_banged

ובפול ווליום עם יד על הראש קבעתי את הקצב.

#לגמורלפנישתןבוקר

שיחררתי את הכלבה בגלל המון סיבות שאולי אפרט בהמשך אבל הזכרונות של הבוקר ההוא לפני שנה, הציפו אותי הבוקר.

וגם. RIP לDakota skye ששמה האמיתי הוא Lauren Scott, המופלאה שמככבת בסרטון, שהלכה בטרם עת בגיל 27, בגלל התמכרות ואלכוהוליזם.

התעשייה הזאת נוראית מאוד לפעמים עצוב היה לשמוע עליה.

שירת הברבור תמיד יהיה הספר האהוב עליי. והפסקה הזאת זה החיזוק הכי גדול שיכול להיות.

פסקה אחת. עולם שלם.

"שלחתי יד אל צווארה. משכתי אותה בכוח לכיווני במטרה להכאיב לה. הצמדתי אותה אליי ונשקתי לשפתיה בפראות. טעם הסיגריות היה שונה מהטעם המתוק של נטע. הפשטתי אותה, קורע מעליה את הגופייה הלבנה. הפכתי אותה על בטנה. נשכתי את גבה, משאיר עליו סימנים כחולים. ללא משחק מקדים ללא גילויי חיבה הסטתי הצדה את תחתוניה השחורים וחדרתי לתוכה בכוח."

טל בר, שירת הברבור, 2020 (ידיעות ספרים)

בפרופיל בחרתי לשים בתמונה דווקא את האדומים שהשאירה אצלי, למרות שהיא לבשה שחורים זאת שהוא זיין.

מיד אחרי שנישקתי אותה. כשאני רוכן מעליה כשהיא שוכבת על הגב.

פשוט תפסתי לה את שתי הידיים ו"תשאירי שם" זה כל מה שהייתי צריך לומר.

זה לא שהייתי ונילי כל הערב, פשוט נהניתי להיות נוכח בחברתה.

זה לא שלא היה את הפתיחה של הדלת, עם "תכנסי ילדה".

והיה שהיא השפילה את המבט שלה כשנתתי לה אחד ממושך לעיניים.

והיה את המתח ההוא שאפשר לחתוך בסכין.

אבל לא היה צורך להבין יותר, כי באמת נהנתי בחברתה.

אבל אז כשהידיים שלה נשארו שם, נדהמתי לגלות בשנית את יופייה המפליא.

פתאום השמלה שלה מתרוממת והידיים שלה עדיין שם.

פתאום היא שוכבת חצי עירומה על המיטה כשאני נעמד להוריד את החולצה - והידיים שלה עדיין שם.

פתאום אני רוכן לעברה ומנשק את ירכיה, והידיים עדיין שם.

והמבט שלה? ככל שהיה יותר קצר ומושפל מהר יותר, כך היה חודר וזכור יותר.

הידיים שלה לא נשארו שם. הם עברו למקום קבוע אחר.

והיא? היא נשארה באותו המקום בדיוק.

#זהלאיהיהכזהפשוטאבלאתמאודמיוחדת

אני אעלה תמונות בפרופיל.

ואולי גם אתחיל לכתוב,

כן אני יודע יש פה גודש של מילים וכנראה לאף אחד באמת לא יהיה אכפת.

אבל לפחות אני ארגיש שאני פורק,

סיפורים, פנזטיות, מחשבות.

ככה גם ההרגשה של "אני רק צופה מהצד" תיעלם.

לא שיש לי משהו נגד מציצנות. שלא תהרגו אותי גם כן.

אז יאללה נתחיל במשהו.

דרוש.ה נהג.ת

סתם

שֵׁם עֶצֶם - נְקֵבָה

יְכֹלֶת לְהָבִיא תּוֹעֶלֶת, שִׁעוּר הַהֶשֵּׂג בַּעֲבוֹדָה מְסֻיֶּמֶת בְּיַחַס לַמַּאֲמָץ שֶׁהֻשְׁקַע בָּהּ: הַנִּסּוּי הוֹכִיחַ אֶת יְעִילוּתוֹ שֶׁל הַמַּכְשִׁיר. יְעִילוּת הַפְּעֻלּוֹת שֶׁנָּקְטוּ הַחַקְלָאִים בְּמִלְחַמְתָּם בַּמַּזִּיקִים.

אז מהי רמת היעילות שלך?