צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שירת הברבור

כי - שירת הברבור תמיד יהיה הספר האהוב עליי. והפסקה הזאת זה החיזוק הכי גדול שיכול להיות.

פסקה אחת. עולם שלם.



"שלחתי יד אל צווארה. משכתי אותה בכוח לכיווני במטרה להכאיב לה. הצמדתי אותה אליי ונשקתי לשפתיה בפראות. טעם הסיגריות היה שונה מהטעם המתוק של נטע. הפשטתי אותה, קורע מעליה את הגופייה הלבנה. הפכתי אותה על בטנה. נשכתי את גבה, משאיר עליו סימנים כחולים. ללא משחק מקדים ללא גילויי חיבה הסטתי הצדה את תחתוניה השחורים וחדרתי לתוכה בכוח."

טל בר, שירת הברבור, 2020 (ידיעות ספרים)

בפרופיל בחרתי לשים תמונה שצילמתי, ודווקא את האדומים שהשאירה אצלי, למרות שהיא לבשה שחורים זאת שהוא זיין.

There is a porn in my blog, for me it's just a subtext . A way to give you my imagination and a picture to my words. Deal with it
לפני 3 שנים. יום ראשון, 7 באוגוסט 2022 בשעה 18:27

זה לגור בדרום.

זה לקבוע איתה סופ"ש אצלי.

זה שהכל עבד עד לרגע שבו הכל התחיל.

זה להכניס אותה לממ"ד.

זה להרגיע מרכזניקית קטנטונת ולחבק קרוב.

זה להשכיב את הקטנה על כל הבלגן של בדים שמסתיר מיטה לא בשימוש.

זה להסיט את התחתון האדום שלה טיפה שמאלה ולפתוח לה את הרגליים עוד טיפה.

זה לסגור לה את העיניים עם החולצה שלה בזמן שאני מעביר אצבע מרגיעה על האזורים הרגישים.

זה לטעום את טעם הפחד והחשש כשלא אתה ייצרת אותם.

זה לנשק נחמה ולהחדיר אומץ.

זה לשמוע את האעזקה שלה כשהיא מתקרבת לפיצוץ.

 

וזה לתת לה להסתער גם בלי שתבקש.

 

אחרי הכל היא הולכת להעביר איתי לילה בממ"ד.

 

לילה שבוא היא תהיה הצבע האדום.

 

#כלבהקטנהפחדניתשלי

 

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י